באופן כללי זכייתו הצפויה של טראמפ טובה ליהודים, ולא רק ליהודים שיושבים בציון. זו דעה שרוחבת גם לאלו בשמאל הישראלי, שלא רואים את כל העולם רק בפריזמה של ביבי-לא ביבי. האריס הייתה בעייתית לישראל ולא משנה איזה ראש ממשלה היה בשלטון.
אך כשיורדים לפרטים חשוב לשים לב לכמה דברים:
1. לבנון ועזה: בנקודת הראות שלנו – טראמפ אמר שהוא רוצה לראות סיום של המלחמה. בוודאי בצפון אבל כנראה גם בדרום. זה נכון שהאריס אמרה אותו הדבר, אבל טראמפ ידוע כאדם מאוד קוטבי – או שאתה איתי או שאתה נגדי. ואם יהיו כאן חילוקי דעות עם ישראל, יתכן והלחצים והבריונות יהיו יותר גדולים אף ממה שהורגלנו. אני פחות דואג, כי בראייה הכוללת אני סבור שטראמפ רואה את האינטרסים שלנו ושלו כמקשה אחת. אנחנו בצד של הטובים, אך עדיין חשוב לציין זאת
2. איראן: בחירתו של טראמפ מעלה מאוד את מפלס החשש בטהארן, עשויה לצמצם או למנוע תקיפה שלהם נגדנו ואם זו תקרה מגדילה את הסיכויים לשיתופי פעולה התקפיים עם האמריקאים בתגובת הנגד.
לא לטעות – טראמפ לא רוצה מלחמה עם איראן ולא צפוי לשלוח את מפציצי ה-B-2 להשמיד את מתקני הגרעין. אבל הוא כן צפוי לחנוק אותם כלכלית, לבצע סיכולים ממוקדים או לאפשר לישראל כאלה ואם הם ירצו לפצצה, אני מאמין יותר ל-Don't שלו (לדעתי הם גם לא יעשו את זה תחת הממשל שלו).
3. רוסיה-אוקראינה: טראמפ צפוי לנסות להגיע להסכם שיסיים את המלחמה על חשבון האוקראינים. זאת אומרת להכיר בחבלי ארץ שהרוסים כבשו בכדי להגיע להסכם שביתת נשק. זה בהחלט שינוי מדיניות ויש לזכור גם בעניין הזה את היחס העויין שלו לברית נאט"ו ובמשתמע לאירופה כולה (חילוקי הדעות נמשכים גם בראיה שלו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)
4. אמברגו נשק, פשעי מלחמה והאג: האג צריך להיות מודאג, משום שבניגוד לביידן שנראה כמעט נאנס להוציא קול גינוי רפה לדרישת התובע הראשי לצווי מעצר ולדיון הקרקסי בפשעי מלחמה בעזה (בסתר ליבו אני מאמין שביידן חייך כשנודע לו על צו המעצר נגד נתניהו), טראמפ עשוי להפעיל את כל כובד משקלו, כפי שכבר עשה בעבר מול בית הדין.
בעניין הזה – כל מסע הדה-לגיטימציה, הסנקציות ואברגו הנשק על ישראל צפוי לספוג מכה קשה. המסע הזה ניזון מהביקורת של ממשל ביידן על ישראל שלמעשה נתנה אור ירוק לעולם אנטישמי לכוון שוב את חיציו לכבשה השחורה ההיסטורית שלו.
טראמפ צפוי לעשות בדיוק ההפך, להעניש מדינות שיעשו כך ולכן מה שראינו בצרפת ובבריטניה צפוי להשתנות, ובוודאי לא להתפתח למדינות נוספות.
5. פלשתינים והסכמי שלום אזוריים: הפלשתינים הם גוף נוסף שמאוד לא אוהב את חזרתו של טראמפ לשלטון. טראמפ חידד את האמת בסכסוך: הפלשתינים הם הצד הסרבן, המתנגד לכל הסכם ומי שמשתמש ומאדיר טרור.
מהצד השני – יש לקיים אידיאולוג ולפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי על ידי מדינות ערב המתונות ובראש ובראשונה ערב הסעודית. זאת ביצירת הסכמי שלום וסחר אזוריים (שלטראמפ יש רקורד מןכח בנושא) שיאפשרו גם הקמת קואליציה נגד איראן. הפלשתינים ומי שיסרבו – ישארו בצד.
