accessibility-icon
share-icon
צילום: מאיר מישאל, דובר הוועדה
צילום: מאיר מישאל, דובר הוועדה

לראשונה: חוק גירוש משפחות מחבלים אושר לקריאה שניה ושלישית

מוטי קסטל

מוטי קסטל

כז תשרי ה'תשפה (29.10.24)

76

41

like

1

dislike

הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים אושרה בתום דיון סוער, לקריאה שניה ושלישית • 9 חברי כנסת תמכו, ו- 2 התנגדו • ח"כ אלמוג כהן אמר: "מדובר בחוק לא פרופורציונלי וקריטי למאבק בטרור, החוק זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ומכה בבטן הרכה של הטרורוסטים"


הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים אושר היום (שלישי) בתום דיון סוער, לקריאה שניה ושלישית, 9 חברי כנסת תמכו, ו- 2 התנגדו. ח"כ אלמוג כהן אמר: "מדובר בחוק לא פרופורציונלי וקריטי למאבק בטרור, החוק זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ומכה בבטן הרכה של הטרורוסטים".

ההצעה מבקשת לקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה: אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן זוג- כולל ידועים בציבור. של מחבל לעזה או ליעד אחר שיקבע בהתאם לנסיבות, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את ביצוע מעשה הטרור, לרבות דיווח לגופי ביטחון או למשטרה.

maximize-image
images-count3+
ח"כ אלמוג כהן | צילום ללא

בנוסף, יהיה רשאי שר הפנים להורות על גירוש אותו בן משפחה אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור או ארגון טרור.

תוקף צו הגירוש ביחס לאזרח לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על חמש עשרה שנים. וביחס לאדם המחזיק רישיון לישיבה ארעית או קבע, לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים.

maximize-image
images-count3+
צילום: מאיר מישאל, דובר הוועדה

ע"פ ההצעה, בן המשפחה של המחבל יהיה זכאי לטעון את טיעוניו בשימוע וכן יהיה זכאי לייצוג משפטי. השר ימסור את החלטתו לא יאוחר מתום ארבע עשר ימים ממועד השימוע. אם החליט לגרש את בן המשפחה, יחתום השר באותו מועד על צו הגירוש. לצורך ביצוע החוק יהיו למשטרת ישראל כל הסמכויות הנתונות לה ע"פ כל דין לרבות הסמכות להיכנס לכל מקום, להוציא כל אדם, להשתמש לשם כך בכוח סביר.

יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ אמר: "נמאס לנו להישחט פה במדינה שלנו, ויש לנו פה כלים ויכולת להרתיע ויכולת לסכל. נגמר העניין שמשרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה אומרת ״לא זה לא חוקתי ואי אפשר״ ואנחנו נסוגים אחורה, אין יותר נסוגים אחורה אנחנו עולים להתקפה לשמור על החיים של האזרחים שלנו".

maximize-image
images-count3+
צילום: מאיר מישאל, דובר הוועדה

ח"כ אלמוג כהן, מיוזמי ההצעה אמר: "החוק הזה הוא תיקון עוול היסטורי. המערכה לא תמה בהעברת החוק במליאה, אלא רק מתחילה. במידה והחוק לא יבוצע, נצטרך להשמיע את קולנו. אנחנו גאים לומר שאנחנו שונאים את אויבנו. גם לדעת גורמי הביטחון הכלי הזה הוא כלי הרתעתי ומודיעני יכול ליצור שינוי משוואה. החוק הזה יעבור ברוב גדול שמעיד על קונצנזוס ציבורי כמעט מלא".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודה ליוזמים ואמר: "אסור לנו שהחוק הזה בסופו של דבר יישאר על המדף, ולכן חשוב שמימוש החוק יהיה בידי המשטרה. אם החוק יישאר בידי משרד הפנים יהיה קשה לממש את החוק. אין הבדל בין אבא ואמא או ילד או סבא, מי שתמך הפיגוע דינו החוצה ממדינת ישראל. החוק הזה חוקתי, ערכי וצודק ואני מאוד מקווה שבית המשפט לא יתערב".

maximize-image
images-count3+
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אמש ובמסגרת חוקי המאבק בטרור אישרה הכנסת את הצעת החוק לסגירת אונר"א בישראל. יוזם ההצעה, ח"כ דן אילוז (הליכוד) כתב עם העברת החוק: "אנחנו לא נאפשר לאף אחד, כולל בעלי בריתנו הגדולים ביותר, להקים נציגות שתשרת מדינה פלסטינית מדומיינת– ובמיוחד לא בירושלים! הצעת החוק מטרתה להגן על ירושלים, למנוע חלוקתה ולשמור על ריבונותנו. חובתנו לשמור על ירושלים מאוחדת. ירושלים היא לא רק בירת ישראל אלא לב ליבה של ריבונותנו הלאומית. פתיחת נציגות דיפלומטית שתשרת את הפלסטינים בעיר עלולה לשמש כצעד ראשון לכיוון הכרה בחלוקתה של ירושלים – דבר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. הגנה על שלמות העיר היא אינטרס אסטרטגי מובהק של מדינת ישראל – זו לא רק שאלה של סמלים, אלא של בטחון ויציבות לטווח הארוך".

עקבו אחרינו גם ב-Google News