תמונת מצב בלבנון: צה"ל נכנס לתמרון בלבנון לפני ארבעה שבועות עם תוכנית סדורה. שישה שבועות אולי קצת יותר של תקיפות עצימות, תמרון מוגבל שמבוסס בעיקר על פשיטות, השמדת יכולות על בסיס מודיעין עם הנחת עבודה שיתכן שיידרש זמן נוסף להשלמות.
על פניו אנחנו מתקרבים לנקודה שבה אפשר לראות לכאורה סופו של השלב העצים אבל בפועל זו אינה המציאות.
ננסה כעת לעשות סדר בתמונת המצב ולראות לאן פנינו.
כרגע בלבנון מתמרנות ארבע אוגדות: 146, 91, 36 ואוגדה 98. מטעמי ביטחון מידע לא ניכנס למיקומים המדויקים. אבל שיטת הפעולה היא פשיטות שנועדו להשמיד יעדי טרור, חיסול מחבלים שחיזבאללה השאיר לשמור על תשתיות אסטרטגיות, וטיהור דרום לבנון מחיזבאללה.
בינתיים בואו נראה לרגע מה הושג: מהקרקע הושמדו בונקרים ומנהרות בתים שהיו מוצבים קדמיים לשיגור, מחסני אמל"ח בכמויות עצומות. במקביל חיל האוויר השמיד יכולות של מוצבים צבאיים, אתרי שיגור, משגרים בכמויות חסרות תקדים, מפקדות וכמובן ביצע שורה של סיכולים ממוקדים.
2+ומה נשאר? עוד מאותו הדבר וגם החלק שצריך לסיים אותו הן מטרות הטרור בדאחייה בבירות, יש עוד מטרות בודדות בבקעת הלבנון ובסוף הדילמה שתונח על שולחן מקבלי ההחלטות – צפון לבנון.
בצפון לבנון, על פי הערכות, מחזיק ארגון הטרור חיזבאללה כ-40 אחוז מהיכולות שלו כולל טילים מדויקים, טילי חוף ים, טילי שיוט וכמובן כלי הטיס הבלתי מאוישים.
2+עוד יכולת שצריך לקחת מחיזבאללה זה הכוח הצבאי. עד כה צה"ל מחסל יותר מ-1,500 מחבלים, מוציא מכלל שירות קרוב ל-2000 ממחבלי חיזבאללה, ולפי ההערכות – 20 אחוז מכוח רדואן הושמד. אך עדיין יש לחיזבאללה עשרות אלפי מחבלים כשירים שגם איתם צריך לסגור חשבון.
הדרך להשמדת היכולות של חיזבאללה ארוכה ומורכבת – אבל היא אפשרית, עם אורך רוח וגיבוי מדיני.
