היום (חמישי) מציינים ברחבי העולם את יום בריאות הנפש הבינלאומי. הוא חל כל שנה בעשירי לאוקטובר ומטרתו להעלות מודעות ולנפץ סטיגמות בנושא. יום זה מצוין הבוקר בישראל לראשונה באופן רשמי, לאחר שחוק יום בריאות הנפש אושר בכנסת בחודש יולי האחרון. מטבח השבעה באוקטובר ועד היום, אלפי אזרחים הצטרפו למעגל הפוסט טראומה בישראל.
פוסט טראומה היא הפרעה פסיכיאטרית המתפתחת בעקבות אירוע אשר סיכן את שלמותו הפיזית של אדם, והיא עלולה להתפרץ גם שנים לאחר האירוע. אצל חלק מהאנשים שחווים פוסט טראומה קיים קשר של שתיקה הנובע מתוך תחושת בושה ומצוקה, ועל כן כאשר הפרעה זו איננה מטופלת היא עלולה להוביל לתסמינים קשים.
3+אם אתם חושבים שאתם אולי סובלים מההפרעה הזו, להלן שלושה סימנים שכדאי שתכירו:
העולם מפחיד – העולם נחווה פתאום כמפחיד ולא בטוח. פחד או חרדה עשויים להחוות כתוצאה מהיזכרות באירוע הטראומטי, אבל לעיתים הם עשויים לצוץ "ללא הסבר". האירוע נחקק גם באופן של זיכרון חושי, וגורמים שונים, שלכאורה לא קשורים אליו ישירות, כמו ריח מסוים שהיה בזמן שהתרחש יכולים לשמש כטריגרים – הם מציפים את האירוע מחדש ומביאים איתם מבול של זיכרונות קשים, לעיתים עד כדי פלאשבקים.
המנעות – התרחקות מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי או מגורמים הקשורים באופן עקיף לטראומה. למשל, אם הטראומה אירעה במאפייה, אז תהיה נטייה לבעל הטראומה לא להתקרב למאפיות.
חוויה חוזרת של אירוע הטראומה – חוויה מחדש של האירוע עד כדי פלאשבקים ומחשבות חוזרות לא רצויות שקשורות לחוויה הטראומטית. סיוטים הם גם תופעה שכיחה לחוויה הטראומטית.
דריכות – עוררות מתמדת כאשר כל גירוי קל מקפיץ או מבהיל, אפילו גירויים ניטרליים ולא מאיימים. אותם גירויים גם גורמים לשינויים פיזיים בגוף כגון עלייה בקצב הלב ומתח שרירים גבוה.
קשיי ריכוז – לעיתים המוח עסוק בניסיון לעבד ולשחזר את האירוע הטראומטי ולכן לא מספיק פנוי על מנת להתרכז בפעולות בסיסיות אחרות כמו ניהול שיחה, קריאה או צפייה במשהו מסויים.
3+קרירות רגשית – נטייה להימנע מרגש אשר קשור לטראומה, אך נטייה זו משכיחה גם רגשות רבים אחרים. אנשים אלו נחווים כמנותקים רגשית, אדישים וחסרי מודעות רגשית כביכול לסובבים אותם. לעיתים אנשים הסובלים מנטייה זו מכנים עצמ "חיים מתים".
חוסר סבלנות ורגזנות – התופעות הרפואיות והמחשבות הבלתי רצוניות עלולות לגרום לסף סבלנות נמוך יחסית. קל מאוד להתעצבן וקשה לסבול רעש, קונפליקטים ואי הבנות. האדם נוטה להתפרצויות זעם, הרבה פעמים דווקא על האנשים הקרובים לו ביותר.
כעס – גם על עצמי וגם על הסיבה. עלולות לצוץ שאלות כמו – מדוע זה קרה לי, למה הגבתי כפי שהגבתי בזמן האירוע ועוד. הכעס גם יכול להיות על העולם ועל כך שאינו הוגן או כעס על חוסר ההבנה מצד הסובבים. כמות הכעס הצבור באדם ועוצמתו עלולים להבהילו עוד יותר ולגרום לו להתרחק מקרוביו מפחד לפגוע בהם.
דיכאון – תחושת ייאוש, מחשבות אובדניות, חוסר שמחת חיים ותקווה, בכי לעיתים קרובות, חוסר אמביציה ואף הרהורים על מהות החיים. תגובת הדיכאון מאוד הגיונית לאור העובדה שכל כך הרבה השתנה בחיים מאז האירוע. לפעמים אנשים מספרים כי אינם זוכרים את חייהם או את עצמם לפני האירוע, תחושה מתסכלת ומפחידה.
3+ברקע ציון שנה למלחמה לפני שלושה ימים, מתחילת המלחמה הצטרפו למעגל הפוסט טראומה אלפי אזרחים, החל מניצולי הטבח בעוטף עזה, חיילים שחזרו מהקרב, אזרחים שהיו עדים לפיגוע, חטופים שחזרו מהשבי ועוד. לצידם, גם משפחותיהם עוברות סוג של אירוע בריאותי נפשי עקב ההתמודדות הרציפה עם קרוביהם שנפגעו.
סיפורו של הלוחם אושר פדלון:
אושר פדלון הוזמן למילואים באזור רמאללה לפני כשנה. שלושה ימים לפני סוף השירות חווה את הפיגוע הקשה בחומוס אליהו בעלי, בו נרצחו ארבעה יהודים. לאחר ששוחרר מהמילואים הלך לריאיון עבודה בתל אביב ובזמן שחיכה בתחנת האוטובוס, לפתע, התחילו לחוש כאבים בחזה. גם כאשר עלה לאוטובוס הוא מספר כי לא הצליח לשבת.
מהרגע שהגיע הביתה הוא מעיד כי הוא לא מצליח לישון, לאכול, הוא סובל מהתקפי חרדה ולא יוצא מהבית. ברגע שהבין כי כנראה הוא סובל מפוסט טראומה, החליט ללכת לפסיכולוג שאכן אבחן אותו כסובל מ- PTSD והוא נתן לו כדורים להרגעה. פדלון ספר כי הכדורים לא עזרו וכשהלך לטיפולים נוספים ופסיכיאטרים אחרים – פשוט הגדילו לו את הכמות. עוד הוא מעיד כי לא רק הוא סבל מהתופעות אלא גם סביבתו נאלצה להתמודד איתן – אשתו נאלצה לעבור טיפולים המלמדים כיצד להתמודד עם אדם הסובל מפוסט טראומה. אושר הצליח לחזור לשגרה באמצעות טיפול של גלים למוח.
עשרות אלפי אנשים מוגדרים היום בישראל כסובלים מפוסט טראומה. אם אתם חשים אחד מהתסמינים, לכו להיבדק. אין בכך דבר רע והדבר הכי חשוב הוא להכיר בעובדות. התכחשות לטראומה עלולה לגרום נזק חמור יותר בטווח הארוך.
