שבוע לאחר המתקפה האיראנית על ישראל, במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי מחכים בדריכות לתגובה ישראלית אפשרית. אתמול בלילה (בין שני לשלישי), נשמעו פיצוצים בעיר נתנז במחוז אספהאן, שם ממוקם מתקן הגרעין המרכזי של איראן.
באיראן מיהרו להכחיש את הפרסומים וטוענים כי מדובר בתרגיל צבאי. עם זאת, הפיצוצים שהתרחשו הכניסו את טהרן ללחץ וגרמו לשאלה מרכזית להיווצר: האם ישראל מתכוונת לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני?

איראן מחזיקה במספר מתקני גרעין קריטיים, בכמה מקומות שונים, שכל אחד מהם מציב אתגרים עצומים לקהילה הבינלאומית:
נתנז:
המתקן בנתנז, סמוך למקום הפיצוצים, הוא הלב של תוכנית ההעשרה האיראנית. מדובר באתר עם אלפי צנטריפוגות ולפוטנציאל גבוה לפעילות גרעינית מלאה. המתקן היה נתון בעבר למתקפות סייבר, אך ממשיך לפעול ללא הפרעה. על פי פרסומים זרים, ישראל תקפה מספר פעמים באזור, כולל תקיפה על מערכת ההגנה האווירית של המתקן באפריל האחרון.
פורדו:
מתקן פורדו, הנמצא בעומק של 80 מטרים מתחת לאדמה, מעורר דאגה רבה במערב לגבי אפשרות לפיתוח נשק גרעיני. אף על פי שיש קושי פוטנציאלי בתקיפה של מתקן תת-קרקעי, חיסולו של נסראללה 60 מטרים מתחת לאדמה מצביע על כך שמתקנים כאלה לא מהווים מכשול בלתי עביר.
אראכ:
במתקן אראכ נמצא כור גרעיני המייצר פלוטוניום, חומר מהותי לפיתוח נשק גרעיני. למרות השינויים שנעשו בעקבות הסכם הגרעין, הפוטנציאל להפיכתו לאיום ממשי עדיין קיים. אם יופעל הכור ללא פיקוח, הוא עלול לסכן את הביטחון האזורי.
אספהאן:
ולבסוף, באספהאן מתבצע תהליך המרת עפרות גרעיניות לגז UF6, שלב קריטי בהפקת דלק גרעיני. אם איראן תצליח לייצר את הגז הזה בכמויות גדולות, היא תוכל להתקדם לפיתוח נשק גרעיני, מה שמעורר חשש עולמי ומצביע על יכולות גרעיניות מתקדמות של איראן.
פגיעה במתקנים הללו עשויה לפגוע משמעותית במשטר האיראני. השאלה המהותית היא: האם זה הזמן לתקיפה? רבים מאמינים שכן, וכולם ממתינים לתגובה משמעותית שתשבור את ראש התמנון.
