טבח השבעה באוקטובר תפס את כולנו בהפתעה. בבוקר שמחת תורה חדרו אלפי מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל וטבחו באכזריות אנשים, נשים וטף. על פי ההערכות נרצחו תוך כמה שעות נרצחו למעלה מ-1200 אזרחים ישראלים וזרים – בנוסף ל-251 האזרחים שנחטפו לעזה.
בימים שלאחר מכן היו עסוקים כוחות צה"ל בטיהור השטח ממחבלים וקרבות עדיין התנהלו במספר אזורים בהם התבצרו כוחות הנוח'בה. ישראלים רבים ירדו לדרום באופן עצמאי וניהלו קרבות עם מחבלים ובכך הצילו חיים רבים. ארגנים אזרחיים התנדבו גם הם – מה שחשף את הפנים היפות של עם ישראל.

השאלה שטורדת את מנוחתם שלא מעט אזרחים בישראל היא איך ייתכן שצבא כה מהולל, שביצע כל כך הרבה מבצעים הרואים בשנים האחרונות, עם גופי ביון מהנחשבים בעולם – לא ידע ולא קיבל שום התרעה מודיעינית משמעותית בליל השישה באוקטובר.
האחריות על הטבח
אבל יותר מזה, רבים שואלים את עצמם איך ייתכן שנתנו לארגון הטרור חמאס לגדול, לשגר אלינו רקטות וטילים על בסיס קבוע ובתגובה המשכנו להעביר לו כספים באמצעות קטאר, ולא מיהרנו לגדוע כל ניסיון שלו להרים ראש.

ברור לכולם שלראש הממשלה יש אחריות על הטבח כמי שנושא בתפקיד ראש הממשלה וכמי שבפועל קידם את המדיניות מול חמאס במשך יותר מעשור. אך הבחירה של רבים להתמקד דווקא בכישלון שלו ולהתעלם מהעובדה שכמעט כל בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה היו חלק מהקונספציה הארורה – איננה סבירה.
ראש אמ"ן: "חמש שנים של שקט בזירה הדרומית"
ראש אמ"ן אהרן חלויה נאם בכנס באוניברסיטת רייכמן פחות מחודש לפני הטבח: "אמרתי בפומבי בהיותי ראש אגף המבצעים בזמן מבצע שומר החומות, שאני צופה לאחר המבצע חמש שנים של שקט בזירה הדרומית. למרות מבצע עלות השחר אני עדיין עומד מאחורי האמירה הזאת".

ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, שהתעתד להיכנס לפוליטיקה עד לפני זמן קצר כמחליף לראש הממשלה בנימין נתניהו היה זה שבפועל נפגש עם הקטארים בדוחא ודן עמם כיצד ואיך יועבר הכספים לארגון הטרור חמאס.
ליברמן, גנץ ובנט העבירו כספים לחמאס
לא רק ראשי מערכת הביטחון בהווה ובבער היו חלק מהקונספציה, גם פוליטיקאים שמרבים להביע ביקורת על נתניהו פעלו בדיוק כך: "ליברמן בישל ויזם את הכנסת הכסף לעזה", האשים ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בריאיון לכאן חדשות בשנת 2020.
ליברמן עשה את זה ביוני ב-2018 מול שר החוץ הקטארי בפגישה בקפריסין – אז אני לא נוגע בזה”. כך תירץ בנט את המדיניות המעוות של הערבת הכספים לארגון הטרור שטבח באלפי ישראלים.

המועמד המוביל היום על פי הסקרים לתפקיד ראש הממשלה מול נתניהו הוא יו"ר המחנה הממלכתי. העיתון הלבנוני אל-אחבאר דיווח כי לאחר כניסתו לתפקיד שר הביטחון בשנת 2020 אישר גנץ העברת 50 מיליון דולר מקטאר לחמאס למרות שהצהיר במהלך קמפיין הבחירות שלו כי הדבר לא יקרה במשמרת שלו.
פרשנים בכירים: "אין לנו סיבה לפחד מעזה"
בכירי מערכת הביטחון והפוליטיקאים קיבלו גיבוי ואולי אף עידוד מפרשנים ומעיתונאים צבאיים בישראל: "חמאס לא הפך חובב ציון, והוא עודנו אויב מר של ישראל, אבל יש יתרון בכך שיושב ברצועה ריבון בעל עוצמה, סמכות ויכולת שליטה עצמית. אין לנו סיבה לפחד מעזה, היא לא מהווה איום אסטרטגי מול ישראל והיא מסיטה אותנו מעיסוק באיום המשמעותי באמת – איראן", הדגיש הפרשן הצבאי אלון בן דוד מספר חודשים לפני הטבח.

ראש אמ"ן לשעבר תמיר איימן וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי בהווה במכון INSS, אמר כחודשיים לפני הטבח: "אנחנו לא בפתח מלחמה רב זירתית שאוטוטו מתקרבת אלינו, אני מקבל טלפונים מאנשים שאנחנו לקראת מתקפת פתע של מחבלים. לא זה לא המצב אנחנו לא ערב מלחמה".
אין בכירים בצבא שמאתגרים את המערכת
אכן הייתה קונספציה, וראש הממשלה היה שבוי היה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחלטות הממשלה בנוגע לארגון הטרור חמאס לא באו בחלל ריק. מערכת הביטחון תמכה, המליצה – ועודדה, להקת הפרשנים הצבאיים שימשו כדוברים של הדרג הצבאי, ולצערנו גם הפוליטיקאים היו עלי תאנה.

אם תקום ועדת חקירה ממלכתית היא תצטרך לבדוק לעומק איך יתכן שכל ראשי הצבא בעבר ובהווה נמצאים בדעה אחת ואין בכירים בצבא שמאתגרים את המערכת ומדוע כמעט כל העיתונאים והפרשנים המובילים שימשו כשופרות של הצבא ולא ניסו להטיל ספק בקונספציה.
