ישראל מתמודדת כעת עם אתגר כפול – מחד, המאבק הצבאי נגד ארגון הטרור חיזבאללה וראש הנחש איראן, ומאידך, השאיפה האמריקנית לבלום את הצעדים הנחוצים שלשיטתם יובילו להסלמה. ממשל ארה"ב, מאז ומתמיד, מעוניין ביציבות (אפילו מדומה) במזרח התיכון, אך הדרך שלו להגיע לכך היא על ידי איזון עדין בין כל הכוחות – כולל יריבות מושבעות של ישראל. עבורם, זו אסטרטגיה של "תקו", סטטוס קוו ששומר על כל הכוחות במזרח התיכון על אש קטנה.
האמריקנים לא מנסים לעצור את המהלכים האלה מתוך התנגדות למדיניות ישראלית באופן גורף. מה שמניע את ממשל ביידן – האריס הוא ראייה אזורית אמריקנית, ניסיון לייצר אינטגרציה בין המדינות, מתוך מחשבה לשלב את איראן בזירה האזורית כדי להשיג שקט זמני. הדיווחים על כניסה קרקעית ישראלית, הניסיון להגביל את כוחה הצבאי, ומכתב הסנאטורים בשבוע שעבר, כל אלו מראים את הדואליות – תמיכה בישראל מצד אחד, ומנגד, הגבלת הפעילות המבצעית שלה.
ובדיוק כאן מתחולל השינוי הגדול. ביום שישי האחרון התקבלה החלטה היסטורית – חיסולו של חסן נסראללה, המזכ"ל של חיזבאללה, מי שהיווה במשך כמעט 20 שנה איום מתמיד על ביטחון ישראל. חיסול נסראללה אינו רק מהלך צבאי, אלא צעד אסטרטגי שמשנה את כללי המשחק במזרח התיכון. במשך שנים, חיים תחת האיום של חיזבאללה עיצבו את מדיניות הביטחון הישראלית וגרמו למקבלי ההחלטות ללכת על קצות האצבעות. עכשיו, בפעם הראשונה, האיום הזה נקטע.
זהו רגע מכונן, ויש להכיר באומץ של ראש הממשלה וכל אנשי המודיעין, המוסד, השב"כ והצבא. להצלחה יש אבות רבים והכישלון נותר יתום, אני מחבק את מי שהיה מוכן לשאת באחריות גם אם היה כישלון. רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" כתב היום על כך שהיו התנגדויות משמעותיות למבצע מצד בכירים במערכת הביטחון – אותם בכירים שהתנגדו גם ל"מבצע הביפרים" שנעשה ע"י מדינה זרה. אבל בסופו של דבר, קבלת ההחלטות דרשה אומץ, ולא פחות חשוב, ראיית המצב במלואו.
מה השלב הבא? לעת עתה המוקד צריך לעבור לראש התמנון – איראן. קיים חלון ההזדמנויות צר מאוד לקראת הבחירות בארה"ב. עלינו להיערך גם לאפשרות של פעולות בזירה האיראנית. חמינאי כבר מודאג, ולא בכדי. לישראל יש את היכולת לפעול צבאית, כלכלית ונקודתית באיראן. המדינה כבר פועלת היום במרחב הסורי, תוך כדי העברת מסרים ברורים, כל ניסיון לחימוש מחודש של חיזבאללה ייתקל בתגובה מהירה וחריפה של ישראל.
עד ליום הבחירות ב-5 בנובמבר בארה"ב, ישראל מוכרחה לפעול – בין אם בטהרן עצמה ובין אם בפרויקט הגרעין האיראני. החיסול ההיסטורי בלבנון מוכיח שהיכולות המבצעיות קיימות ושישראל יודעת לממש אותן. זהו הזמן להשתמש בכוח הזה, במידת הצורך, כדי להבטיח את עתידה של המדינה ועל סעודיה נדבר בהמשך.
