אתמול בצהריים, במושב גבעת אבני שבצפון, התרחשה נפילת רקטה, והבית של דודי יצחק נפגע ישירות. למרות שהייתה זו חוויה מטלטלת, דודי נשמע בריא וחדור רוח קרב בריאיון לעידו טאובר בתוכנית ישראל נלחמת.

"אני בסדר", פתח דודי את השיחה בחיוך קל. "לא ישנו בלילה, כל הלילה היו פה אזעקות ויירוטים, אבל הכול בסדר. מחייכים, ראש קדימה, גב זקוף, וקדימה למערכה".

הוא תיאר כיצד באופן מקרי כמעט "נסי", היה באותו רגע בבית: "חזרתי הביתה מוקדם, אחרי שהיה עיכוב ברשות הדואר. ישבתי בגינה עם קפה ודיברתי בטלפון כשלפתע נשמעה אזעקה. אני תמיד מלמד את הבנות שלי לא להילחץ, לקחת את זה באיזי, אז הרמתי את הילדה והכלב ונכנסנו לממ"ד."

ואז התרחש הפיצוץ. "איך שסגרתי את הדלת ונעלתי, שתי שניות אחרי נשמע פיצוץ עצום. ידעתי ישר שזה בתוך הבית. אני מכיר פיצוצים, הרעש היהי אחר. כל הבית רעד, והעשן התחיל להתפזר."

הרקטה, כפי שתיאר, חדרה את שכבת הבטון של הגג ונכנסה לתוך הבית. "גיסי הגיע אחרי דקה, הוא פתח את דלת הממד והכול היה מלא בעשן, מים וחשמל."

הממד, שבו שהו דודי, אשתו ובתם הקטנה, היה במרחק של כ-40 סנטימטרים בלבד ממקום הפיצוץ. "זה נס גלוי. אנשים שהגיעו לא האמינו שאנחנו בחיים," אמר בהתרגשות. "אם הייתי מתעכב עוד כמה שניות לסגור את הדלת, לא היינו מדברים עכשיו."

דודי הדגיש שוב ושוב את החשיבות של שמירה על ההנחיות של פיקוד העורף: "זה מציל חיים, אין שאלה. כל רגע קריטי, ללכת לממד, לנעול את הדלת ולהמתין."

לסיום ביקש להעביר מסר לעם ישראל: "20 דקות אחרי הנפילה אנחנו מרימים את הראש ומבינים שזה רק רכוש והכל קטן עלינו! אנחנו (העורף) החיילים של הלוחמים שלנו בחזית ואנחנו צריכים להיות חזקים כדי שהם יפרקו אותם! את הנפש שלנו אי אפשר לשבור".

לריאיון המלא