מאות אנשים הגיעו היום (רביעי) לחלוק כבוד אחרון לסמ"ר דותן שמעון שנפל בדרום רצועת עזה בפיצוץ מבנה ברפיח לפני יומיים. אחות של דותן נהרגה לפני עשור בתאונת דרכים, משפחתו ספדה לו: "אני לא מעכל שאנחנו צריכים לקבור שני ילדים. הלב מסרב להאמין שלא תחזור הביתה".
אביו של דותן, ירון, תיאר אותו כילד מלא בשמחה ונתינה ומספר על רגעי הודעת השיבוץ של דותן לצה"ל: "כשמיינו אותך לגבעתי שמחת ואמרת, אבא אני ממשיך את הדרך שלך. התגייסת לגדוד שקד, טירונות, קורס חובשים, אימון מתקדם וקורס מ"כים. לקראת סוף הקורס נכנסת לעזה לחודש. אמרת שלא נדאג. לא שמענו ממך כמעט חודש ודאגנו ממש. כל שיחה חסויה או לא מזוהה היינו עונים".

"דותן, אני לא מעכל שאנחנו צריכים לקבור שני ילדים. הלב מסרב להאמין שלא תחזור הביתה. הלוואי שתגיד לי שזה סתם חלום. דותן, כשאתה עכשיו עולה למעלה ליד כיסא הכבוד עם הקב"ה ונופר האהובה, תמסור לנופרי שתבוא אלי יחד איתך בחלום ותחבק אותי חזק. קח את נופר ותבקש מהקב"ה שנמשיך לשמוח ולחייך כמו שאתם הייתם מחייכים בכל מצב. ספד אביו של דותן והוסיף: "שישמור על כל החיילים, ירפא את כל הפצועים ושיחזיר את החטופים הביתה בריאים ושלמים. דותן, תעיר אותי מהחלום, חלום שחזר אלי אחרי 11 שנה. אני אוהב אותך".
אורית, אמו של דותן סיפרה על הרגע הקשה בו חיילים נקשו להם בדלת: "אני צועקת, ירון, יש חיילים בדלת, והוא אומר: לא יכול להיות. והחייל אומר את המשפט 'צבא הגנה הגנה לישראל מודיע על נפילתו של דותן שמעון. ואני אומרת לו שלא יכול להיות, שזו טעות, שהוא סתם אומר".

אחיו גיא סיפר עליו כי היה "האח הכי טוב שהייתי יכול לבקש". הוא שיתף כי תמיד היה מרשים אותו: "כל הרגישות שלך, היית מושלם, לתת להורים את החיבוקים והתמיכה. אתה פשוט אחלה גבר. אני ארגיש אותך איתי". דותן היה אוזן קשבת לגיא: "כשרציתי לדבר על נופר – יכולתי לדבר איתך. אני לא יודע איך את מודד עכשיו. אז עכשיו מרגיש מאוחר מידי, מה נאחל לך? אושר? בריאות? הצלחה? אז מה, אני לא אברך בכלל? אז אברך את ההורים ואת החברים, שנהיה בריאים בגוף ובנפש".
