בהמשך לאמירות של שר הביטחון וראש הממשלה בימים האחרונים, ניתן להבין כי הסבלנות בישראל הפעם באמת הולכת ופוקעת. בהנחה ויבחרו באופציית המלחמה בזירה הצפונית, היא צפויה להיות משמעותית ואגרסיבית מכל קודמותיה – ולפי הערכתי האישית, ייתכן שכך היא תיראה:
התרחישים מדברים על אפשרות להבעיר מספר זירות במקביל, כולל מעורבות אפשרית של איראן. עם זאת, נתמקד כעת בזירת לבנון, ובעיקר ברגעים ובימים הראשונים של אותה מלחמה גדולה אם תפרוץ.
בתרחיש החיובי, ישראל תבחר את העיתוי ותנסה לרשום הישגים משמעותיים כבר בשעות הראשונות. חיל האוויר יהווה גורם מפתח, עם מאות מטוסים שישוגרו למשימות כבדות, ויטילו עשרות אלפי טונות של פצצות בכל רחבי לבנון. בנוסף, המאמץ יופנה להשמדת כמה שיותר נכסים צבאיים של חיזבאללה כדי לשבש מתקפות עתידיות.
גם המערך של חיל התותחנים צפוי להשתלב במהלומות האש העוצמתיות, ובמקביל אליהם גם חיל הים, שישגר מתקפות בכדי להקשות על חיזבאללה לבצע ירי משמעותי לעבר ישראל.
בשלב השני, אחרי הריכוך הארטילרי, הממשלה תידרש לקבל החלטה מכריעה: האם לצאת לתמרון קרקעי או לא. במידה וישראל תנסה לסיים את המערכה בתוך מספר ימים, עם הרס נרחב בלבנון ולחץ מצד מדינות המערב, ייתכן ויושג הסכם מהיר – כשהמינימום מבחינת ישראל יהיה הרחקת חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני.
אם לא יושג הסכם כזה, ייתכן מאוד כי כוחותינו יאלצו להיכנס ללחימה קרקעית אינטנסיבית בדרום לבנון, במתכונת פעולה דומה לזו שננקטה בעזה, תוך לחימה קשה בכפרים ובעיירות.
