העמדה הניצית של ראש האופוזיציה יאיר לפיד בנוגע לעסקת חטופים ידועה כבר מראשית המלחמה. רק השבוע התייחס יו"ר יש עתיד לתיעוד המנהרות שבהן שהו החטופים וקרא לעשות הכל כדי להגיע לעסקה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד סרטים כאלה" אמר.
אלא שהתבטאות של לפיד עצמו מ-2018, משקפת במובהק את קו המחשבה האמיתי שלו בסוגייה של שחרור חטופים אל מול שיקולים ביטחוניים אחרים – דוגמת ההשלכות של סיום המלחמה.
1+בדיון שעסק בין היתר בחטוף הדר גולדין שמוחזק עד היום על ידי חמאס בעזה, אמר לפיד: "כשמשפחת גולדין ישבה איתי, אמרתי להם את האמת הכואבת. אמרתי להם, תקשיבו, זה לא אותו מערך שיקולים. התפקיד שלי, התפקיד של מדינאים, הוא להביא שקט לדרום. התפקיד שלי זה שלא יירו עוד טילים ואלה לא אותם שיקולים".
עצוב pic.twitter.com/dUriFqSFE3
— ינון מגל (@YinonMagal) September 11, 2024
לפיד הכיר כבר אז באמת הכואבת, שהיום הפכה לכואבת יותר מתמיד, לפיה למרות שישנם חטופים בעזה ועל ישראל לפעול בכל הדרכים כדי להשיבם לחיק משפחותיהם, עדיין ישנם לא מעט שיקולים אחרים, במקרה דנן – ביטחוניים. נסיגה מציר פילדלפי, שחרור רוצחים עם דם על הידיים וסיום המלחמה – כל אלה עלולים להמיט על ישראל אסון נוסף בעתיד.
1+למרות זאת, הפעם לפיד התהפך ונאחז בעמדה שונה בתכלית – שעליה הוא חוזר כמעט בכל הזדמנות: "עד שהם לא יחזרו הביתה, החוזה הישראלי נשבר. הוא מוטל בפנינו על רצפת ההיסטוריה, שבור לרסיסים. הדרך היחידה לאחות את השברים, היא לשים בצד את כל השיקולים חוץ מאחד: החובה להביא אותם הביתה".
