אחד עשר חודשים חלפו מאז הטבח האכזרי של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר. גיא לושי, תושב ראשון לציון בן 26 בילה שם עם בת זוגו שירז גליקה וחברים נוספים, כשהתחיל הטבח הם נמלטו לשדות והסתתרו תחת אחד השיחים. חזרנו איתם לראשונה לרגעי האימה ולנקודה בה הסתתרו במשך שעות כשהמחבלים טובחים בכל מי שנמצא בסביבתם.
סמוך לשעה שש וחצי בבוקר, גיא וחבריו מבינים שקורה משהו מאוד חריג והם מתחילים לברוח. בחלוף חצי שעה של מנוסה, גיא מבין שהוא וחבריו מוקפים במחבלים. כל הכבישים פקוקים והמחבלים טובחים ביושבי הרכבים. גיא מחליט לצאת מהרכב ולחפש מחסה.
1+במשך שעה וחצי הוא מסתתר שם יחד עם בת זוגו וחבריו כשהמחבלים ממשיכים לטבוח בכל מי שנקרה בדרכם. אחותו, מורין מסמסת לו שהיא לא מצליחה לתפוס אותו. ״תדברי פה״ הוא כותב לה. ״איפה אתם?״ היא שואלת. ״מורין, בלי לחץ. אנחנו מתחבאים בשיחים באזור רעים. כשיירגע נצא מפה״, הוא עונה בניסיון לשדר אופטימיות שכמעט ולא הייתה קיימת באותם הרגעים.
1+הרגע הדרמטי ביותר שזכור לגיא מאותן שעות היה כשאחד מחבריו שבר ענף כשניסה לזוז ולשנות תנוחה, המחבלים שמעו את הרעש והחלו לבצע לעברם ירי.
שמונה שעות שכבו שם גיא, בת זוגו וחבריו עד שכוחות צה״ל הגיעו לאזור וחילצו אותם מהתופת. גם היום, גיא לא שוכח את הנס שהיה לו. הוא מספר שהאירוע הזה שינה את חייו, וכי יחזור למקום הזה עם ילדיו כדי לספר להם איפה הוא נולד מחדש.
