צמד המילים "חלית? נפצעת?" מוכר ודאי לרובכם מהפרסומות של חברת "לבנת פורן", שנוסדה כדי ללוות לקוחות הסובלים מבעיות רפואיות ולאפשר להם לממש את זכויותיהם הרפואיות מול הרשויות, כגון ביטוח לאומי, מס הכנסה, חברות ביטוח ועוד.
החברה ציינה בשנה שעברה 20 שנים להיווסדה, שנים שבהן אין בית בישראל שלא נחשף לקמפיינים המפתים שלה, המזמינים את הלקוחות לבדוק את הזכאות שלהם לקצבאות, פיצויים ועוד ולממש אותם מול הרשויות. על פניו מטרה טובה: סיוע ללקוחות לממש את זכויותיהם הרפואיות, שמגיעות להן בכל מקרה מטעם המדינה. כמו שאתם כבר יודעים, לא מדובר כאן בטוב לב גרידא – זוהי עבודה עם שכר טרחה משמעותי בצידה.
כמה משמעותי? בשנת 2015 נאלצה הכנסת להעביר חוק שיגביל את שכר הטרחה שגובה החברה בתביעת זכויות בביטוח לאומי, שנחשב לגוף הנפוץ ביותר מבחינת תביעות של זכאים. עד אז גבתה "לבנת פורן", בדומה לחברה נוספת שעסקה בתחום – "זכותי", לא פחות מ-18-20% מהקצבה החודשית למשך 4 שנים, בנוסף לדמי פתיחת תיק שעמדו על 2,000 שקלים.
5+כיום, החוק מאפשר לחברות ולעורכי הדין לגבות 10.25% מהקצבה למשך 5 שנים בנוסף ל-1,600 שקלים דמי פתיחת תיק, במקרה שהקצבה נמוכה מ-1,200 שקל. במקרה שהקצבה גבוהה יותר, החברה יכולה לגבות 11.25% בנוסף ל-800 שקלים דמי פתיחת תיק. במקרים של ייצוג משפטי בוועדות הרפואיות, שכר הטרחה יהיה גבוה יותר (עד 15.75% עבור הקצבה הגבוהה ביותר), ובמידה שההליך יימשך ויגיע עד לוועדות ערר ולתביעה בבית הדין לעבודה, שכר הטרחה יכול להגיע אפילו ל-25%.
מי שהתנגדה בזמנו להעברת החוק הייתה כמובן לבנת פורן, שכינתה את החוק "הגבלת מימוש הזכויות", והאשימה את העברתו כפוליטית. "על הטעות הזאת לא ישלמו הפוליטיקאים, ישלמו האזרחים" אמרה אז. אלו שקידמו את החוק טענו מצידם למסע השמצות נגדם, כזה שנועד להרתיע ולהפחיד אותם. שר הרווחה דאז חיים כץ טען אז כי "בחיים לא איימו" עליו כפי שאיימו בחוק הזה.
ואכן, מי שממשיכים לשלם עד היום לחברות דוגמת לבנת פורן וזכותי הם בהחלט האזרחים. החברות הללו המשיכו לצמוח, הלקוחות המשיכו להתפתות לפרסומות המזמינות – ושילמו סכומים גבוהים לחברות שעיקר התכלית שלהן הוא לבצע פעולות יחסית פשוטות, כאלה שהלקוח לרוב לא מודע להן. עם זאת, החברות מספקות מעטפת נוספת שאמורה לסייע ללקוח לממש את זכויותיו בדרכים המקובלות.
האם שכר הטרחה שגובות החברות למימוש זכויות מוצדק?
יצאנו לבדוק האם שכר הטרחה של החברות האלו אכן שווה את הכסף שמשלמים הלקוחות. אחד החסרונות הבולטים שקיימים בשירותים שלהם, הוא היעדר הייצוג בוועדות. "השירות של חברות למיצוי זכויות זה מילוי טפסים, זה לא ייצוג. אפשר להיעזר בגופים שנותנים עזרה חינם" כותבת לנו תמר, לקוחה שבחרה לבצע את הפעולות הללו בעצמה.
חברות לבנת פורן וזכותי בעצם גובות עמלות מהקצבאות של הלקוחות שלהן, על אף שאין להן את היכולת לייצג אותם בוועדות. גובה העמלות כפי שכבר הבנתם ממילא קבוע בחוק, אבל שכר הטרחה של החברות הללו דומה לשכר הטרחה שיבקשו עורכי דין למשל, למרות שהם דווקא כן יכולים לייצג את הלקוחות בוועדות הרפואיות. עו"ד שעוסק בתחום מגדיר זאת בצורה מעניינת: "ללכת לוועדה רפואית בלי עורך דין דומה לחקירה במשטרה בלי עורך דין". המסר כמובן, ברור.
אם חד הורית שמגדלת ילד עם אוטיזם עמה שוחחנו, ניסתה בעבר להשתמש בשירותים "לבנת פורן". היא הציפה את המחסום של הייצוג בוועדות במקרים של חברות למימוש זכויות. "הלכתי אליהם כי חשבתי שהם היחידים שיוכלו לעזור לי" היא אומרת. "בהתחלה הכל נראה מאוד מקצועי".
היא מתארת את השתלשלות העניינים מרגע שהגיעה לפגישה במשרדים של לבנת פורן ועד הרגע שנאלצה להרים ידיים ולוותר על מה שמגיע לה. "יושבים איתך, חותמים על חוזה, מתקשרים אליך, אבל כל זה לא עוזר אם בסוף שולחים אותי לבד לוועדה. אמרתי להם 'כל העניין זה שאני צריכה איתי מישהו בוועדה, עורך דין או מישהו שמכיר את החוקים'. אבל כלום. בזבזתי שנתיים איתם ולא קיבלתי שום דבר".
מאז חלפו שנים, והיא נותרה ללא הקצבאות שמגיעות לה. היא מוצאת את עצמה מתכתשת עם ביטוח לאומי, שולחת לו מכתבים על החמרת המצב. היא אפילו טוענת שבשלב מסוים אושרה לה קצבה, אך לא קיבלה אותה וכשפנתה לברר מדוע נאמר לה שהמכתב ישן ועליה לפנות שוב לרופא מומחה. "עוד פעם לשלם לו כדי לכתוב מכתב" היא אומרת. בשום שלב לבנת פורן לא באמת הצליחה לסייע לה, עד שהבינה כי השירות שלהם כלל לא רלוונטי עבורה.
5+בחורה נוספת שרצתה להגיש בקשה לניידות, פנתה לחברת "זכותי" – אך זו סירבה לטפל בה. "הם אמרו שבגלל שיש לי בעיות בגב יהיה קשה להוכיח ולא רצו לטפל". לדבריה, ידיד שלה שנעזר בשירותים של החברה אמר לה שהחברה "רק עזרה לו עם הטפסים". הרושם שקיבלה מהחברות האלה הוא שהן הולכות על המקרים הקלים בלבד: "קצת קשה והן לא מנסות אפילו".
גם בפורומים שונים ברשתות החברתיות, לא מעט משתמשים מתקשים להבין בשביל מה לצאת לדרך יחד עם חברות למימוש זכויות. לדבריהם, יש חברות שמספקות ייעוץ חינמי, כזה שיאפשר לזכאים להישאר עם הקצבה שמגיעה להם ביד, מבלי שחברות כאלה ואחרות נוגסות בה רק בגלל שסייעו ללקוחות למלא טפסים ולבצע פעולות נוספות.
צריך לומר, העובדה שלבנת פורן וחברות נוספות מחזיקות מעמד עד היום מפתיעה. אין ספק שלצד העבודה המאומצת שלהן, הן גם מרוויחות על חשבון חוסר הידע של הלקוחות והתדמית האפורה שאופפת את הביטוח הלאומי בכל הנוגע למתן הזכויות שמגיעות לאזרחים. בשביל לקבל את הזכאות, הלקוחות מוכנים ללכת לתהליכי תיווך ולשלם עבורם סכומים גבוהים – על אף שהשירות שהם מקבלים בפועל לא בהכרח מצדיק זאת.
כבר ב-2015 ח"כ מיקי רוזנטל שקידם את החוק נגד "לבנת פורן" ודומיה, האשים את פורן כי היא "חיה ממצוקותיהם של נכים וחולים. זו פרנסתה. בשנים האחרונות עשתה עשרות מיליונים על גבם של אנשים למודי סבל".
עורכת הדין שטוענת: תיקים טופלו באופן לא מקצועי, כולל טעויות ומחדלים
שוחחנו עם עורכת הדין תהילה נגר שמשרדה מתמחה מתמחה בביטוח לאומי ונזקי גוף, שהסבירה לנו מתוך הניסיון וההיכרות שלה עם התחום את ההבדל בין חברות למימוש זכויות דוגמת לבנת פורן וזכותי לבין ייצוג של עורכי דין. "ההבדל בין חברה למימוש זכויות רפואיות לבין עו"ד העוסק בתחום נזקי הגוף והביטוח לאומי משמעותי מאוד" היא אומרת.
"ראשית, לחברות למימוש זכויות אין סמכות לייצג את הלקוח בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי ו/או ייצוג משפטי בבתי הדין לעבודה או בבית המשפט. ועדות הביטוח לאומי הינם גוף מעין שיפוטי ורק לעורך דין מותר לייצג בוועדות אלו.
"כך לדוגמא כאשר אדם נפגע תוך כדי ועקב עבודתו, ופנה לחברת מימוש זכויות לשם הכרה בפגיעתו כפגיעה מעבודה אך תביעתו נדחתה, או במידה וזומן לוועדה רפואית אך ניגש בגפו, מאחר ולחברת מימוש זכויות אין הרשאה לייצגו בוועדה, והועדה הרפואית לא קבעה אחוזי נכות אשר הולמים את מצבו הרפואי והנפגע מבקש לערער על החלטת ועדה רפואית לערערים של הביטוח לאומי הרי שעליו לגשת לבית הדין לעבודה, ברי כי הוא אינו יכול לעשות זאת באמצעות חברה למימוש זכויות רפואיות, זאת מאחר ורק לעורכי דין מותר לייצג בבית הדין לעבודה ובבתי המשפט".
לדבריה, מדי שנה מגיעים לקוחות רבים למשרדה ומבקשים להעביר תיקים שנפתחו בחברות למימוש זכויות רפואיות לטיפול שלה. "תחילה הם טופלו בחברות האלה אך היו בלתי מרוצים מרמת הטיפול או שהבינו כי בפועל לא מדובר בייצוג משפטי אלא לכל היותר בליווי מינימלי".
עו"ד נגר מציינת כי לא פעם התיקים שהיא מקבלת טופלו באופן כל כך לא מקצועי, "עד שקשה על גבול הבלתי אפשרי לתקן את הטעויות והמחדלים שנעשו בניהול התיק". היא מאזכרת את סעיף 20 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 שענינו ייחוד פעולות המקצוע הקובע כי 'הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות: ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית'.
5+"לאחרונה הודיעה לשכת עורכי הדין, כי היא מקימה גוף מיוחד אשר יעסוק בטיפול והגשת תביעות כנגד כל מי שיפר את סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, זאת על מנת למנוע מחברות למימוש זכויות מלעסוק בעיסוק שיוחד לעורכי דין.
"על פי הפרסום שהוצא ע"י לשכת עורכי הדין אחת הסיבות העיקריות לכך הינה פניות חוזרות ונשנות של מבוטחים תמימים אשר תיקיהם טופלו ע"י חברות למימוש זכויות בניגוד לחוק. יצוין כי לשכת עורכי הדין כבר פעלה בעבר נגד חברות למימוש זכויות אשר הפרו את הוראות החוק הנ"ל".
עו"ד נגר מאזכרת פסקי דין שבהם הביע בית המשפט את דעתו באופן נחרץ בנוגע לפעולות של חברות כאלו ואחרות למימוש זכויות. בפסק דין המרכז למימוש זכויות רפואיות בע״מ נ' שמעון ישראל (ת״א (תל-אביב-יפו) 59345/05) נקבע כי "סבורני כי הרשאת ביצוע פעולות למימוש זכויות חוקיות שלא על ידי עורכי דין, כמוה כחשיפת הלקוח לידי מי שאין לו ההכשרה המשפטית המתאימה לכך ושאינו נושא בעול החובות לריסון פעולותיו כפי שקיים על עורכי הדין במסגרת כללי האתיקה המקצועית, לכך שם פעמיו המחוקק בשירוש תופעה מעין זו ואף צווה על ביהמ"ש לא לסייע בידי מסיגי גבול הרועים בשדות ומנסים לקצור מפירות לא להם, תוך סיכון זכויותיו של הציבור הנזקק לשירות משפטי בדבר שבשגרה".
"שנית, כאשר עורך דין מייצג לקוח הרי שהוא כפוף לחוק הגבלת שכר טרחה ולכללי האתיקה המקצועית, זוהי גם מטרת המחוקק להגן על האזרח כפי שמצוין בפסק דין בעניין מרכז למימוש זכויות רפואיות נ' אופיר דובי (ת״א (תל-אביב-יפו) 47247/05) שם קבע ביהמ"ש כי "בסעיפים שציינתי לעיל המחוקק לא בא להגן על ה"גילדה" של עורכי הדין, אלא דווקא על ציבור הלקוחות שזקוק ליד מכוונת, בעת מימוש זכויותיו, עפ"י חוק, טוב יעשה, לפי המחוקק, אם יגיע לטיפול אצל עורכי הדין, אשר מחד – בקיאים בחוקים סוציאליים, פיסיקליים ואחרים המשפיעים על החלטותיו של הלקוח, ומאידך – נתונים לשיפוט משמעתי ולכללי אתיקה אשר לא יאפשרו פגיעה בלקוח בעת שזה זקוק לשירותיו לשם מימוש זכויותיו".
פנינו לשירות הלקוחות של חברת "לבנת פורן", התעניינו בפתיחת הליך, תהינו מה יקרה במידה שנצטרך ייצוג בוועדות הרפואיות – והאם החברה תוכל לספק את השירות הזה. "אנו לא מייצגים בוועדות. התיק אשר נבנה לך על ידי איש מקצוע מדבר בעד עצמו. החברה היא עם אחוזי ההצלחה הגבוהים בארץ בתחום מימוש הזכויות הרפואיות גם ללא ליווי ייצוגי בוועדות".
כששאלנו מהיכן להם שלחברה יש את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר, לא קיבלנו תשובה ברורה. "כל מקום שתיכנס ותבדוק לגבי החברה תוכל לראות שאחוזי ההצלחה הם הגבוהים בארץ בחברתנו". כאן המקום לציין כי חברת "זכותי" זוקפת גם כן לעצמה את אחוזי ההצלחה הגבוהים בענף. העלינו בפני השירות חשש שבלי ייצוג בוועדה לא נוכל לקבל את מה שבאמת מגיע לנו. "אין מה לחשוש, התיק שנבנה מדבר בעד עצמו בוועדה" השיבו לנו.
על כך אומרת עו"ד נגר כי "התשובה שלהם נעדרת הגיון שכן ברור שללא ייצוג משפטי הכולל ליווי בוועדות מעורך דין המתמחה בחוק בתקנות בחוזרים ובפסיקה עדכנית באופן טבעי הסיכוי להצלחה יורד. ומכל מקום לא מצאנו ממצאים סטטיסטים המבססים אמירות כגון דא".
5+
5+שוחחנו גם עם חברת לבנת פורן וגם עם חברת זכותי על הטענות שהועלו בכתבה, והן בתורן סיפקו לנו תגובה מטעמן. במקרה של זכותי, מנכ"ל החברה אלון אהרונוב ביקש להבהיר בשיחתנו כי המחירים שהחברה גובה מלקוחותיה קבועים בחוק וכי התיקון לחוק מאפשר לעורכי דין לגבות כ-20% מהחברות.
על הייצוג בוועדות אמר כי "הופעת עורך דין בוועדה אינה ערובה להצלחה", שכן "הוועדות הינן רפואיות ולא משפטיות". לדבריו, "יש בחברתנו מקרים רבים שטופלו ע"י עורכי דין ללא הצלחה (למרות שהופיעו בוועדות) ואחרי טיפול מקצועי של הנבחרת של זכותי זכו בהצלחה". על טענת עו"ד נגר כי ישנן תלונות רבות על טיפול לא מקצועי אמר: "אמירה כללית ולא אחראית כמו לומר "היום חם" ללא התייחסות היכן חם, מה הטמפרטורה, האם לכולם חם".
לבנת פורן: "החברה עובדת על בסיס הצלחה בלבד, השכר נגבה בהתאם לחוק"
מלבנת פורן נמסר בתגובה: "מימוש זכויות רפואיות הוא תחום הדורש ידע מקצועי רב, אך עיקרו מטבע הדברים, דורש הבנה רפואית. חברת לבנת פורן הינה חברה רפואית המעמידה לרשות לקוחותיה מעל עשרים שנות ניסיון נצבר ומעניקה להם שירות הכולל סיוע באיסוף מסמכים רפואיים ומיונם, פגישות עם הצוות הרפואי בחברה, המונה את מיטב הרופאים שבתחום, ליווי צמוד בתהליך וחוות דעת מקצועיות הדוברות את שפת הועדות הרפואיות שבביטוח הלאומי ללא תשלום נוסף.
"החברה עובדת על בסיס הצלחה בלבד ואינה גובה ולו שקל אחד במקרה שלא הושגו זכויות. שכר הטרחה מתוך הקצבאות בביטוח לאומי נגבה בהתאם להוראות החוק. מיד לאחר ה-7 באוקטובר העניקה החברה סיוע וידע, ללא תשלום לפונים מתוך אהבת חינם והבנת מקומה בחברה הישראלית. אנו מאחלים טוב לכולם ומייחלים יחד עם כל בית ישראל לשובם של החטופים ושל חיילינו בבריאות הגוף והנפש".
מזכותי נמסר בתגובה: "חברתנו נוסדה בשנת 2005 ובמשך כ-20 שנים בנינו נבחרת מנצחת הכוללת רופאים, רופא בכיר שישב 32 שנים בוועדות ערר בביטוח לאומי, מנהלי מחלקות לשעבר בביטוח לאומי, רואי חשבון, יועצי מס ומומחי זכויות אשר סייעו לעשרות אלפי לקוחות לקבל את המגיע להם מהרשויות בשיעורי הצלחה הגבוהים בענף.
"בין לקוחותינו נמנים גם עורכי דין (חלקם בכירים ומוכרים), שופטים, מנהלי חברות בורסאיות, רופאים ומנהלי מחלקות בבתי חולים. בחלק ניכר מתחומי הטיפול בהם עוסקת חברת זכותי , גובה שכר הטרחה נקבע בחוק. חשוב לציין שהחוק מאפשר לעורכי דין לגבות כ-20% יותר מהמותר לחברות".
גולשים יקרים, עשקו אתכם? גנבו אתכם? מתקשים להתנהל מול חברות משומנות ומרגישים שלא נותר לכם מה לעשות? אנחנו כאן בשבילכם! שלחו הודעה למספר 050-296-4153 או לחצו כאן
