יום פטירתו של הרב קוק זצ"ל מצוין היום (שישי), ג' באלול. הרב נחשב לאחד מההוגים המרכזיים של היהדות בעת החדשה, והיה ידוע באהבתו לישראל. כמו כן, הוא הגה את האמירה המוכרת כי יהודי חילוני בדורות האחרונים אינו נחשב לכופר בתורה, אלא מוגדר כ"תינוק שנשבה", ולכן גם ההתייחסות אליו בנוגע להלכות שונות שמחרימות את כופרי ישראל היא שונה.
עם ישראל מציין היום (שישי) 89 שנים לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל, מייסד ישיבת מרכז הרב ואחד מההוגים המרכזיים של היהדות בעת החדשה, שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן.
הרב קוק, שמכונה בפי תלמידיו ‘הרב’, עלה לארץ בשנת 1904, תמך נחרצות בתנועה הציונית, ראה בה ובשאיפות להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל 'אתחלתא דגאולה' בניגוד לדעה השולטת ביהדות החרדית-למדנית בזמנו והיה חלוץ בהפיכת הציונות הדתית לזרם מרכזי בציבור הישראלי. למרות גישתו החיובית כלפי היישוב בארץ, שאיפתו הייתה לייצור חיבור בין המדינה שבדרך למקורות הקודש. לדעתו, ללא חיבור כזה, לציונות החילונית יהיה קשה להגשים את מטרתה.
לצד זאת, הרב קוק זצ"ל ראה בישיבות את הבסיס הרוחני של עם ישראל, ועודד את בוגרי הישיבות לשמש כרבנים, מורים ואנשי ציבור. כמו כן, הרב קוק היה גם הוגה דעות ויצירתו הספרותית רחבת היריעה כללה כתבי הלכה ואמונה כאחד. בנוסף להגותו התורנית בנושאי אמונה, הרב קוק היה גם פוסק חשוב שכתב ספרי הלכה רבים, וביניהם “דעת כהן”, “משפט כהן”, ו”עזרת כהן”, העוסקים בין היתר בשאלות הלכתיות הנוגעות לארץ ישראל ולמצוות התלויות בה.
