מתקפת סייבר מסיבית שפגעה באיראן בחודש שעבר איימה על יציבות מערכת הבנקאות שלה, ואילצה את המשטר במדינה להסכים לעסקת כופר בסך של מיליוני דולרים, כך דווח אתמול (רביעי) באתר 'פוליטיקו' מפי אנשים המכירים את המקרה.
חברה איראנית שילמה לפחות 3 מיליון דולר 'כופר' בחודש שעבר כדי למנוע מקבוצה אנונימית של האקרים להוציא נתונים על חשבונות בודדים מ-20 בנקים מקומיים. ככל הנראה מדובר היה במתקפת הסייבר הקשה ביותר שנראתה במדינה, כך לפי אנליסטים בתעשייה ובמערב.
3+קבוצת האקרים הידועה בשם IRLeaks, ולה היסטוריה של פריצה לחברות איראניות, היא זו שעמדה ככל הנראה מאחורי הפריצה, אמרו הגורמים הרשמיים. נאמר כי ההאקרים איימו תחילה למכור את הנתונים שאספו, שכללו בין היתר את החשבון האישי וכרטיסי האשראי של מיליוני איראנים, ברשת האפלה – אלא אם יקבלו 10 מיליון דולר במטבע קריפטוגרפי (מטבע דיגיטלי). לאחר מכן הסתפקה הקבוצה בסכום כופר קטן יותר.
המשטר הסמכותי של איראן דחף להסכם, מחשש שהמילה על גניבת הנתונים תערער את המערכת הפיננסית המתנודדת ממילא של המדינה. כמו כן, חשוב לציין כי איראן עצמה סירבה להכיר בפריצה של אמצע אוגוסט, שאילצה את הבנקים לסגור מכונות מזומנים ברחבי המדינה. התקיפה דווחה בזמנו על ידי איראן אינטרנשיונל, כלי חדשות מטעם האופוזיציה למשטר האייתוללות, אך לא נחשפו זהויות ההאקרים או דרישות הכופר.
3+המנהיג העליון של איראן מסר מסר סתמי בעקבות המתקפה, והאשים את ארה"ב וישראל ב"הפצת פחד בקרב עמנו", וזאת מבלי להכיר בכך שהבנקים של המדינה היו תחת תקיפה: "מטרת האויב היא להפיץ לוחמה פסיכולוגית כדי לדחוף אותנו לנסיגה פוליטית וכלכלית ולהשיג את מטרותיו", אמר עלי ח'מינאי.
3+האשמה לגיטימית?
האשמה זו נראתה הגיונית בהתחשב במתיחות הרבה בין ישראל, ארה"ב ואיראן. טהראן מאשימה את ישראל בחיסול ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור הרצחני חמאס, המחבל איסמעיל הניה, על אדמת טהראן בסוף חודש יולי. במקביל, וושינגטון מאשימה את איראן בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב, וזאת על ידי פריצה למבצע הקמפיין של דונלד טראמפ.
למרות המתחיחויות הללו, אנשים המכירים את הפריצה לבנקאות האיראנית, אמרו לאר 'פוליטיקו' כי קבוצת ההאקרים IRLeaks אינה קשורה לא לארה"ב ולא לישראל – מה שמרמז כי ייתכן שהמתקפה הייתה עבודתם של האקרים עצמאיים שמונעים בעיקר ממניעים פיננסיים.
3+מקרה נפוץ
מקרים כאלה הפכו נפוצים יותר ויותר ברחבי העולם בשנים האחרונות, כאשר האקרים מתוחכמים מוציאים נתונים פרטיים מממשלות וחברות, ודורשים 'כופר' בתמורה לכך שלא ישחררו את המידע הסודי לציבור הרחב.
איראן עצמה כבר נחשפה בעבר לפעילות כזו. בחודש דצמבר, קבוצה ההאקרים IRLeaks טענה שגנבה את נתוני לקוחות של כמעט שני תריסר חברות ביטוח איראניות, וכן של פרצה לרשת משלוחי המזון Snapp Food. חברות אלו הסכימו גם הן אז לשלם 'כופר' לקבוצת ההאקרים – אך הסכום שקיבלה קבוצת ההאקרים אז הוא נמוך בהרבה מזה שק'יבלה עתה כשפרצה לבנקים באיראן, אמרו הגורמים.
