שני העיתונאים הוותיקים צ'ונג פוי-קואן ופטריק לאם לא עצרו גם כשנהיה חשוך מאוד והחבל החל להתהדק סביב צווארם. הייתה להם משימה והם הבינו שאסור להם לעצור. אם ייכנעו – לא יישאר כמעט מי שימשיך לעמוד. ב-2020 הועבר חוק שנועד לעצור בדיוק אנשי תקשורת כמוהם, אך זה לא הרתיע אותם.
הכל התחיל ב-2014, כאשר צ'ונג פוי-קואן הקים את חברת החדשות "סטנד ניוז". המטרה הייתה להיות קול ברור בעד חופש ביטוי וליברליזם, ובמקביל באותה תקופה פרצו הפגנות שנאבקו בהכפפת הונג קונג לסין. ב-2019 נערכו שוב הפגנות ענק, הפעם בהולות יותר, נגד "חוק ההסגרה לסין", במהלכם למעלה מ-2600 איש נפצעו. סטד ניוז היו מבין המסקרים העיקריים.
1+ב-2020 המשחק נגמר – המאבק ארוך השנים נכשל. "חוק הביטחון הלאומי" הועבר והכפיף את הונג קונג כמעט באופן רשמי לסין, תוך הפיכתה לדיקטטורה למחצה. החוק אסר על אזרחים לבגוד, להסית או לחתור תחת סין, ואפשר בפועל לאסור מפגינים למען עצמאות מסין או הגברת דמוקרטיזציה. החלה השתקה אגרסיבית של עיתונאים.
"סטנד ניוז" היו סמל לעיתונאים שלא נכנעו, שנלחמו כדי שהונג קונג לא תיפול. הם המשיכו לפרסם, המשיכו לפעול ולסקר את ההפגנות. ב-2021 הרמזים הפכו לברורים. אשתו של צ'ונג נעצרה. כמה חודשים לאחר מכן – צ'ונג ולאם נעצרו גם כן, האישומים: "פגיעה בביטחון המדינה". כעת הם הורשעו "בהמרדה" וצפויים לשנים בכלא, לאורך כל המשפט הם התעקשו שכל מה שהם עשו היה להגן על חופש הביטוי וחירויות הפרט.
1+הרשעתם מסמלת את הקץ של הונג קונג כחלק מהמערב, ומגדירה אותה באופן סופי כמקום שאינו חופשי עוד. רוב העיתונים הזרים עזבו-ברחו מהמדינה, כלי התקשורת המקומיים כבר לא מעזים בכלל לתקוף את המשטר או את סין. דירוג חופש הביטוי התדרדר למקום ה-135 מתוך 180 מדינות וטריטוריות בעולם. הם אולי גיבורים שעמדו מול המשטר, אבל גיבורים טרגיים.
