@now14il הוא חזה את ה-7 באוקטובר לפני כולם, אבל אף אחד לא הקשיב לו | יצחק בריק #גיבור #שנה #ערוץ14 ♬ צליל מקורי – עכשיו 14 Now
במשך שנים הוא קרא, זעק והתריע, ישראל לא הייתה מוכנה לשמוע. שוב ושוב הוא חזר על הביקורת שלו עם תרחישים מעוררי בהלה על מה שעלול לקרות, בעיקר אם הקטנת חיל היבשה וחוסר המוכנות של צה"ל יימשכו. בתקשורת ובמערכת הביטחון הוא הוגדר כהזוי, רואה שחורות, ונביא זעם מטורף שרודף את המערכת ומקיים "מסע הפחדות פופוליסטי".
הפעם האחרונה שהתריע הייתה שבועיים בלבד לפני השבעה באוקטובר. בערב יום כיפור במאמר מיוחד בעיתון הארץ הוא הזהיר באופן ברור: נתניהו הכרז באופן מיידי על מצב חירום לאומי – עומדת להיפתח מלחמה אזורית. הוא הוסיף – צה"ל לא יעמוד בהתקפה, היישובים יישארו לבדם ויהיו תלויים לחלוטין בכיתות הכוננות. איש לא הקשיב, והוא צדק. ב-7/10 – הוא התברר כנביא אמת, זה כבר היה מאוחר מדי.

האיש שאנחנו מדברים עליו, הוא האלוף יצחק בריק. הוא איש השנה שלי גם בגלל שחזה והתריע על האירוע שהקיף את כולנו בשנה האחרונה – הטבח ומלחמת חרבות ברזל. אבל לא רק בגלל מה שהיה אלא גם בשביל מה שצריך להיות. הוא משקף בעיני ישראליות נכונה שקצת נשכחה, וגם המלצות רבות שחיוניות להישרדותנו כאן במזרח התיכון. אסור שנהיה שאננים, אסור שנתפתה להיבריס ולתרבות של יהיה בסדר – זה יכול להשמיד אותנו.
בריק באולפן חדשות 14 לפני השבעה באוקטובר.
הוא גדל בקיבוץ גלאון ששייך לשומר הצעיר ואביו פלמ"חניק. אבל בשונה מרבים מחבריו שבאו מאותו בית גידול אידיאולוגי והיום, בתהליך שהחל אחרי מלחמת יום הכיפורים ושחרור יהודה ושומרון, מפקפקים בצדקת קיומנו כאן. הוא נשאר ציוני, פטריוט באופן ברור, שהקדיש עשרות שנים מחייו לשירות המדינה. הוא מבטא את הישראליות שצריכה להיות, לא יהירה מדי, כזו שחרדה לגורל הציונות.
אבל מה שהרבה יותר קריטי עכשיו, והרבה יותר חשוב ממה שכבר היה, אלו ההמלצות של בריק בנוגע לצה"ל. חלקן די טריוויאליות כמו להקים חיל טילים מבוזר כי לטענתו ההסתמכות על חיל האוויר מסוכנת כי האויב עלול לעשות לנו מבצע מוקד ולפגוע במטוסינו בעודם על הקרקע. הוא קורא להגדיל את חיל היבשה, לשפר את הרציפות הפיקודית בצה"ל שלא כל רמטכ"ל יהפוך את החלטות קודמיו, ולפתח מערכת לייזר שתגן עלינו ממאות אלפי טילים וכטב"מים במלחמה אזורית.

במובן הזה בריק הוא גם איש השנה שתהיה והמסר הברור – את צה"ל חובה להכין לעתיד. הרי כולנו למדנו על בשרנו את מחיר היהירות כשחשבנו שאנחנו חזקים מדי והאויב חלש או לא רוצה מלחמה. בריק מדגיש: טבעת חנק נבנית סביבנו על ידי איראן, המשך עצימת עיניים בלי לבנות מענה נרחב לאיומים – עלולה להביא לאסון שה-7/10 מתגמד לידו.

האלוף בריק גם מהווה דוגמה אישית לרוח שנדרשת ממדינת ישראל בהווה – בנייה מחדש, גבורה, אומץ ושיקום. רוח שהוא הפגין היטב ברגע המשבר הגדול של מלחמת יום הכיפורים ואף קיבל כתוצאה מכך את עיטור העוז.
הוא שימש אז כמפקד פלוגת שריון בגדוד 113. ביום כיפור מהר בריק להצטייד במהירות – ויצא עם כוח קטן בפיקודו לעברת תעלת סואץ, הכוח נקלע למארב של הקומנדו המצרי, והוא נכווה קשות בפניו. למרות הפציעה בריק נטל את הפיקוד בשנית והשמיד את הפלוגה המצרית שתקפה אותו. הוא השתתף גם במתקפת הנגד הכושלת ב-8 באוקטובר 73, לאחר הנסיגה הוא חזר לשדה הקרב כדי לחלץ נפגעים. הם השמידו כ-25 טנקים ועצרו את התקדמות המצרים. בסיום המלחמה הוא נשאר אחד הלוחמים הכשירים האחרונים מהגדוד שלו.
למדנו את הלקח ואסור יותר לעצום עיניים. יצחק בריק הוא איש השנה שלי, ולפחות הפעם אחרי הטבח, כדאי להקשיב לביקורות הנוקבות שהוא מציג ולהתכונן היטב לאיומים שצמחים מולנו. יכול נוּכל.
