accessibility-icon
share-icon
שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"ישראבלוף": האמת מאחורי רפורמת הדגל של ברקת נחשפה

מנחם הלפגוט

מנחם הלפגוט

יח סיון ה'תשפד (24.06.24)

19

0

like

0

dislike

רק 17 תקנים אירופאים מתוך 530 יתקבלו בישראל במסגרת רפורמת הדגל של שר הכלכלה ניר ברקת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" • הנתונים שנחשפו בוועדת הכלכלה עוררו את זעמם של הח"כים: "יש פה ישראבלוף" • "יש הבדל בין יחסי הציבור של ההצעה לבין הצעת החוק בפועל", אמר היו"ר ביטן


ועדת הכלכלה של הכנסת דנה במהלך השבועות האחרונים בתוכנית הדגל של השר ברקת, רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אך ניתן לומר שבדיון שנערך אתמול התפוצצה הבועה היח"צנית של המהלך עם פרסום הנתונים המפתיעים לפיהם רק 17 תקנים מתוך 530 יתקבלו בסופו של דבר בישראל.

במהלך הדיון נחשף כי בחוק ישנם 538 תקנים, כאשר לפי המיפוי של משרד הכלכלה 300 תקנים לא נכללים בכלל ברפורמה ומוחרגים ממנה מראש. מתוך 200 התקנים שנותרו יש 100 נוספים שלגביהם ישנם תנאים מגבילים אחרים או רגולטור ממונה במשרדים אחרים, ומתוך אותם 100 שנשארו ישנם עוד 20 תקנים ייחודיים לישראל למוצרים זניחים.

"במתכונת הנוכחית אין פה בשורה", קבעה סמנכ"לית לובי 99 עו"ד רחל גור שהביאה את הנתונים. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, זעם לאחר סקירת התקנים שנמצאים ברפורמה ואמר כי יש הבדל בין יחסי הציבור של החוק לבין הצעת החוק בפועל: "זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל".

maximize-image
images-count2+
היו"ר ביטן במהלך הדיון בוועדת הכלכלה | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
maximize-image
images-count2+
נציגי לובי 99 בדיון במהלך הדיון בוועדת הכלכלה | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"יש פה ישראבלוף. אם מאמצים רק 17 תקנים אז זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הצטרף לביטן גם חבר הכנסת משה פסל מהליכוד. חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו אמר כי יש להכניס את כל 538 התקנים לרפורמה, וועדת חריגים תדון בתקנים שההצעה לא צריכה לחול עליהם.

ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה, ינון אלרועי, לא אהב את הדברים שנאמרו בדיון ואמר כי המשרד דווקא פועל להקל על תהליכים. הוא הסביר כי מדובר בנושא סבוך ומורכב והמשרד פועל ויפעל לאתר את כל התקנים. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, אמר כי אם רוצים לאפשר לכל מה שנמכר באירופה להימכר בישראל צריך שיהיה גם מי שיוכל לאכוף את זה.

"אם הרגולטור אומר שהוא לא יודע לאכוף אז לא תהייה אכיפה. אתם מוכנים לקבל את זה?", הוסיף דוסקלוביץ בעניין, "אני אומר כרגע שאין לנו יכולת כזו בישראל, ואני הראשון שביקשתי להקים את היכולת הזו". המשנה ליועצת המשפטית של המשרד, עו"ד גלית יעקובוב, הוסיפה: "אפשר להחליט שבודקים רק מסמכים, אבל אז לא נדע לבדוק אם זה עומד בתקינה אירופית".

maximize-image
images-count2+
נותרו המומים. חברי הכנסת במהלך הדיון בוועדת הכלכלה | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

בעקבות הדברים ביקש היו"ר ביטן לדעת כמה זמן צריך משרד הכלכלה כדי להחיל את הרפורמה על כל התקנים, באופן שיאפשר לשווק בישראל כל מה שמשווק באירופה. "אנחנו רוצים שזו תהיה רפורמה לא רק על הנייר", הצהיר. "קחו בחשבון שלא יהיה אף אחד שיוכל לבדוק עמידה בתקן אירופי", הסבירו לו נציגי המשרד בדיון.

ראש מערך האסדרה  ביקש להדגיש כי ברגע שהרפורמה תיכנס לתוקף מעל ל-80% מערך הייבוא ייכלל בהסדרה החדשה, ואילו היו"ר ביטן שב ואמר כי המשמעות היא שמה שהסבירו לציבור לא נכון. "זה לא שמה שנמכר באירופה יימכר בישראל", אמר ביטן, "הרפורמה תיתן פתרון חלקי, אבל ביחסי הציבור היא תיתן פתרון מלא. זה לא יוריד את המחיר. יש הבדל בין יחסי הציבור של ההצעה לבין הצעת החוק בפועל. זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News