הסתיים היום (חמישי) הדיון הראשון בתביעה נגד ישראל בהאג אותה יזמה דרום אפריקה בטענה כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה נגד האזרחים בעזה. מחר נציגים מטעם ישראל יציגו את הצד שלה.
הדיון נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נפתח הבוקר עם השבעתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, לשופט בהרכב כמינוי "אד-הוק". יחד איתו הושבע גם השופט מטעם התביעה – דרום אפריקה, שמבקשת להאשים את ישראל בביצוע "רצח עם" נגד הפלסטינים בעזה.
נציג התביעה מטעמה של דרום אפריקה החל לשטוח את טענותיו נגד והתמקד בסכסוך עם הפלסטינים שהחל כבר ב-1948. במהלך הדיון טען כי ישראל התחמקה לאורך שנים מעונש וכי היא מבצעת דה-פאקטו "אפרטהייד" לצד "רצח עם" שמתבצע בימים אלו בעזה.
התובע בהאג ציטט שורה ארוכה של פוליטיקאים בהם ח"כ ואטורי, הנשיא הרצוג, השר עמיחי אליהו וראש הממשלה נתניהו שאמר "זכור את עשה לך עמלק". הזמרים חנן בן ארי וליאור נרקיס אוזכרו אף הם כמי ש"לטענתו" עודדו גירוש מעזה. הוקרנו מספר סרטונים בהם נראים חיילים מפוצצים בניינים תוך כדי קריאות שמחה.
מי שמייצג את ישראל בדיון הוא הפרופסור מלקולם שו, מומחה מוביל לסכסוכים טריטוריאליים ודיני רצח עם. שו עשה את התואר השני שלו בחוג למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וגם העביר קורס באוניברסיטה על זכויות אדם וטריטוריה, הוא בעל ניסיון עשיר בהופעה בפני בית הדין בהאג.
1+התלונה הוגשה בשבוע האחרון על ידי דרום אפריקה בטענה כי ישראל עושה "שימוש חסר הבחנה בכוח והרחקה בכוח של תושבים". בתלונה מפורטים מספרי פגיעה באוכלוסיית הרצועה, תוך הפניה לדוחות של ארגון הבריאות הבינלאומי על סכנה לרעב, ולפעילות צה"ל במוקדים אזרחיים. ישראל חתומה על אמנת רצח העם שאומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-1948 ולכן היא כפופה לסמכות השיפוט של ה-ICJ, אורגן האו"ם, ולפסיקותיו.
בשונה מבית הדין הפלילי הבינלאומי, הדיון יתרחש בבית הדין הבינלאומי לצדק של האג, מוסד שיש לו את הסמכות להוציא חוות דעת ופסקי דין מייעצים. לרוב, ישראל בוחרת שלא להופיע בבית הדין הזה כי הוא פחות משמעותי מבחינת הפעולות שהוא לנקוט בהן. אולם, מאחר שבית הדין הפלילי בהאג החל לבדוק את האפשרות כדי להגיש אישום פלילי נגד ישראל שטוען לרצח עם בעזה, אם בית הדין הגבוה לצדק יוציא חוות דעת שתקבע כי צריך לבדוק את ישראל על האשמה זו, זה ייתן אישור לבית הדין הפלילי להתחיל בחקירה.
1+המשמעות של זה יכולה להוות בעיה גדולה. שכן, יכולים להוציא צווי מעצר נגד חיילי צה"ל, קצינים ופוליטיקאים. דרום אפריקה דורשת להוציא בדחיפות צו ביניים לישראל שיורה לה להפסיק את הפעולות הצבאיות ברצועה. הסיכון בהשתתפות כרוך בכך, שפסק הדין שייקבע בסופו של דבר הוא בעל משמעות גדולה יותר, מאשר אם ישראל הייתה בוחרת שלא להתייצב בדיון ולהשתתף.
בישראל עשו חישובי סיכונים והחליטו שיש לנו סיכוי גדול לנצח מבחינה משפטית, למרות זאת, הפחד של חלק מהמשפטנים שעוסקים בנושא הוא כי בית הדין הוא גוף פוליטי ולכן ישנו פחד שהדיון יוטה שלא לטובת ישראל.
