לך תרכיב ממשלה: הערב (ראשון) בחצות הסתיימה תקופת המנדט הראשונית שקיבל חבר הכנסת בנימין נתניהו מנשיא המדינה יצחק הרצוג להרכבת ממשלה, תקופה בת חודש ימים, והחלה את ספירתה לאחור ההארכה בת עשרת הימים שקיבל נתניהו מהרצוג. לאחריה, יצטרך רה"מ המיועד ויו"ר הליכוד להודיע לנשיא הרצוג כי "עלה בידי להרכיב ממשלה".
מרגע הודעתו של נתניהו לנשיא, יעמדו לרשותו 7 ימים נוספים בכדי להשביע את הממשלה שיציג להרצוג. בסך הכולל יש לנתניהו, החל מהלילה, 17 ימים בהם הוא יצטרך לתת מענה ולפתור סוגיות מהותיות עם השותפות הקואליציוניות וכמובן לסיים את סאגת התפקידים והשרים במפלגתו שלו, הליכוד.
היום (ראשון) פורסם כי חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד, המשמש גם כיו"ר צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד וידוע כמקורב מאד לנתניהו ואחד מנאמניו בליכוד, ימונה מחר ליו"ר הכנסת הזמני בהצבעה המתוכננת במליאת הכנסת ויחליף את יו"ר הכנסת הנוכחי מיקי לוי מ"יש עתיד", מפלגת השלטון היוצאת.
לוח הזמנים הפוליטי המלא לשבועות הקרובים:
החלפת יושב ראש בכנסת ה-25
כאמור, מחר (שני) תצביע מליאת הכנסת על החלפת יושב הראש שלה, וע"פ הסיכום של הליכוד עם השותפות הקואליציוניות העתידיות לממשלת הימין, ח"כ יריב לוין ימונה לתפקיד. לוין ימונה לאחר שנתניהו ביקש להצביע על כך בסיעת הליכוד והצעתו אושרה. מינוי יושב הראש הקבוע לכנסת ידחה בשבועיים קדימה.

העברת תיקון לחוק יסוד: הממשלה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה בחוות דעת משפטית כי דרעי לא יוכל להתמנות לשר מבלי לדון בשאלת הקלון בענייניו הפליליים. סעיף 6 לחוק יסוד הממשלה קובע מפורשות שאדם שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר לא יכול להיות שר למשך 7 שנים. בש"ס מבקשים לשנות את הסעיף כך שהוא יחול רק על אדם שנשפט למאסר בפועל ולא על תנאי. אריה דרעי קיבל במשפטו מאסר על תנאי וכך הוא יוכל להתמנות לשר.
בשבוע שעבר הודיעה הוועדה המסדרת לאחר דיון סוער, על ועדה מיוחדת שצפויה לקום באמצע השבוע הקרוב – שתדון בהצעת חוק בעניין כשירותם של שרים בממשלה. בראש הוועדה יעמוד ח"כ קרעי ויהיו בה 9 חברים מהקואליציה העתידית ו-8 מהאופוזיציה. היועמ"שית בהרב-מיארה צפויה להסתייג בבג"ץ אך לא להתנגד.

מכיוון שהתיקון בחוק יסוד: הממשלה יחשב כפרסונלי בעיני רבים, וסביר להניח שיוגשו נגדו עתירות של גופים שונים בבג"ץ. אך ככל הנראה בג"ץ ידון בהם לאחר שהחקיקה תעבור ולא לפני. כמו כן, אם בג"ץ יפסול את התיקון, אפשר להניח שקואליציית הימין תעביר "פסקת התגברות" על הסעיף הזה.
העברת תיקון לפקודת המשטרה
בהסכמים הקואליציוניים עם עוצמה יהודית, חבר הכנסת בן גביר דרש, וקיבל, סמכויות נרחבות במסגרת תפקידו כ"שר לביטחון לאומי". בכדי לאפשר את העברת הסמכויות, תצטרך הקואליציה החדשה לשנות את החוק ולהעביר סמכויות מהדרג המבצע לדרג הנבחר ע"י תיקון פקודת המשטרה. כך בעצם תוכשר העברת המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה (מהמשרד להגנת הסביבה), הרשות לאכיפה במקרקעין (ממשרד הפנים) ומג"ב איו"ש (מצה"ל).
היועצת המשפטית לממשלה צפויה להתנגד לתיקון החוק הזה, מה שגרם לשר המיועד בן גביר לשגר לעברה ציוץ בחשבון הטוויטר שלו ובו הוא הראה דוגמה לבהרב-מיארה על התפרעויות בכפר ערבי שדורשות 30 ניידות יס"מ ומג"ב לטיפול בהן, כך ע"פ טענת חבר הכנסת.
לטובת הצופה גלי בהרב-מיארה: לקבוע מדיניות זה שברגע שיש אירוע כזה, מכניסים 30 ניידות יס"מ-מג"ב ובילוש לטפל בפורעים. pic.twitter.com/lyO2Qs3q1D
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) December 10, 2022

העברת סמכויות לשר במשרד הביטחון
בהסכם בין הליכוד למפלגת הציונות הדתית נקבע כי המפלגה תקבל שר בתוך משרד הביטחון, שיהיה כפוף לשר הביטחון ויקבל לידיו אחריות מלאה על שטחי הפעולה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי. פעילותו תהיה בתיאום ובכפוף לאישור ראש הממשלה. כמו כן, סמכויות שר הביטחון הנוגעות למינוי מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומינוי ראש המנהל האזרחי יועברו לסמוטריץ'.

חוק הפיצול
בממשלת בנט-לפיד היוצאת הועבר חוק שמאפשר ל-4 ח"כים להתפצל ממפלגתם לסיעה אחרת בכנסת. בהעברת חוק זה קיוו בממשלת בנט להרחיב את גבולותיה לאחר שנשענה על רע"מ ועל רוב רעוע והטרוגני של 61 ח"כים שמידי פעם ירד גם לרוב של 60 ו-59, מה שהוביל לתבוסות של הקואליציה לא פעם.
בליכוד מתכוונים לשנות את החוק בחזרה למתכונתו הראשונית, כך שרק שליש מחברי הסיעה יוכלו להתפלג ממפלגה קיימת בכנסת. ע"פ ההערכות – החוק יועבר רק אחרי שתוקם הממשלה מכיוון שאינו נחוץ להקמתה.

