פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה אמש (שני) את תגובתה לבג"ץ בנושא וועדת הרוגלות, בה היא חוזרת על טענתה לפיה יש לדאוג להחלטת ממשלה "חדשה" שתגדר ותצמצם את עבודת הוועדה ותקבע 'מנגנונים' שיבטיחו את "חוקיות פעילותה", על רקע ה"רגישות המשטרית" והצורך בהבטחת "עצמאות" ההליכים הפליליים.
בהרב מיארה אמנם משתמשת בשפה מליצית אך דומה כי מדובר במילים מכובסות שתכליתן לעקר ולסרס את עבודת הוועדה כך שלא תוכל לגלות את אשר היועצת רוצה להסתיר.

בנוסף, היועצת עדכנה את בג"ץ כי מחלקת הסייבר בפרקליטות השלימה את בדיקת ההדבקה ברוגלות בתיקים המתנהלים בבתי משפט למעט תיקים אחדים, כשבמקביל נמשכת בדיקת התיקים שניהולם כבר הסתיים.
והנה השורה החשובה: "אף בתיקים שנבדקו מאז ההודעה האחרונה נמצאו חריגות טכנולוגיות בשימוש במערכת, אולם עד עתה נמצא כי הן לא הובילו לאיסוף ראיות ששימשו בהליכים משפטיים".

בפעם ה-22: היועמ"שית שוב מבקשת ארכה לתגובה בנוגע לרוגלות
בכל התיקים שנבדקו עד כה לא נעשה "שימוש ראייתי" בתוצר חורג" (למעט תיק אחד של רצח במגזר הערבי).
ניסיון העבר מלמד כי מדובר בהתחכמות משפטית: כשהיועמ"שית מדברת על אי שימוש "ראייתי" בתוצר חורג, זו ככל הנראה מכבסת מילים לכך שדווקא כן התבצע שימוש חורג בתיקי מודיעין, אלא שהראיות לא הושגו ישירות מהתוצרים הבלתי חוקיים, וככל הנראה הכווינו את החוקרים באמצעותם וכך הלבינו את השגת הראיות.

בנוסף, נזכיר, כי בתגובתה הקודמת לבג"ץ בבקשתה לצו על תנאי, כתבה היועצת כי בהליך בקשה להאזנת סתר עלולים להיפגע גם מעורבים פוטנציאליים ולא רק חשודים.
העד פילבר טען היום כי בתיקי נתניהו וכנראה גם בתיקים אחרים, נעשה שימוש ביכולות שב"כ להדבקה ברוגלות.
חשוב להדגיש כי לשב"כ יש הרשאה לשימוש ברוגלות, אולם רק בעבירות ביטחוניות שתחת סמכותו, ולא בחקירות פליליות "רגילות".
