פרסמנו בחדשות 14: לחמאס אין אינטרס למהר לעסקה. מזה כבר יותר משבועיים נמצאות משלחות ישראל וחמאס בדוחה סביב שולחן המשא ומתן אז היו מי שאמרו שזה קורה תוך כמה ימים, והינה – שוב – אנחנו כאן זמן רב מאוד אחרי ובלי עסקה.
בזמן הזה – ישראל אמנם נלחמת ברצועה וממשיכה להשמיד תשתיות טרור שם אבל במקביל לא מפסיקה לתדלק את חמאס פיזית – ומתוך כך גם מורלית.

שימו לב למעגל האבסורדי הבא:
ראשית, ממשלת ישראל מאפשרת הכנסת סחורות, דלקים ומזון לעזה באופן פשוט חסר גבולות. או אז מזנבים מחבלי חמאס השבעים בלוחמינו בכוחות רעננים יותר וגם למרבה הצער מצליחים לגבות חיים בשורותינו.
בחמאס, מנשבת רוח של מורל מרומם ובדיוק ברגע הזה הוא מצליח להחיות מחדש בימים האחרונים גם את קמפיין ההרעבה שלו. זאת לא הפעם הראשונה שבה הוא משתמש בכלי הזה במלחמה, אבל נראה שהפעם – זה מצליח לו יותר מאי פעם
וכך מתקיים לו מעגל הקסמים שבו ישראל תמיד הרעה, ומתוך רצון להצטדק ולהביא הישגים במשא ומתן – יוצא שהיא מאפשרת לחמאס להמשיך ולהחזיק מעמד מול כוחותינו ברצועה.

ולמה כל זה ממשיך לקרות עכשיו?
כי ממשלת ישראל מאפשרת למשא ומתן בדוחה להימרח כמעט עד בלי די. שימו לב לזה: בכיר המקורב לחמאס אומר לנו היום כי "הנקודות התקועות האחרונות הן בעיקר עניין מפות הנסיגה ומפתחות האסירים".
בד בבד, אומר היום בכיר בחמאס מהם לגרסתו סלעי המחלוקת העיקריים במשא ומתן. כלומר: אליבא דחמאס יש קשיים או תקיעות סביב מפות הנסיגה, הכנסת הסיוע, מפתחות שחרור מחבלים והערבויות לסיום המלחמה אלה "רק" כל הנושאים המהותיים ביותר סביב העסקה.

אז בזמן שארגון הטרור "לומד" את הדברים, אנחנו מאפשרים לו לשלוט בסיטואציה עד שיואיל בטובו להחזיר תשובה ומי יודע, עד מתי?
