צה״ל מפרסם הערב (חמישי) באופן רשמי את תחקיר מסיבת הנובה שהתקיימה בשבעה באוקטובר וקובע: "צה״ל כשל בהגנת התושבים בנגב המערבי". מתוך 378 אזרחים שנרצחו, 171 נרצחו באכזריות במתחם הנובה ו- 207 נרצחו במקומות אחרים לאחר שנמלטו ולא הצליחו להציל את חייהם.
במתחם המסיבה היו בעת הטבח 3,500 משתתפים מתוכם 3,000 חוגגים, 400 אנשי צוות, 31 שוטרים בתפקיד ועוד 75 מאבטחים לא חמושים. מתוך כלל הנרצחים, 34 מהם אנשי כוחות הביטחון – 16 חיילי צה״ל, 16 שוטרים ו-2 אנשי שב״כ. התחקיר קבע כי 20 מהם לחמו במחבלים בגבורה רבה.
3+פרק אישור המסיבה בנובה הוא הפרק המרכזי – על פי התחקיר, צה״ל אישר ביטחונית את המסיבה ומשטרת ישראל העניקה רישוי לאירוע, אבל התחקיר מעלה כמה סימני שאלה בעיתיים באשר להליך קבלת האישור. מתברר שבאותו מתחם התקיימה מסיבה שהחלה יומיים קודם לכן באותה מתכונת, ומסיבת הנובה נשענת על אישור המסיבה הראשונה כאשר בין שתי המסיבות הייתה הפסקה של 10 שעות. הנובה מקבלת אישור להתקיים עד ה-6 באוקטובר.
בתחקיר עולה כי מארגני הנובה מבקשים אישור להאריך את המסיבה עד ה-7 באוקטובר, אבל אוגדת עזה והחטיבה הצפונית מתנגדים בעקבות דילול הסד״כ ועומס שנוצר בגלל החג והדממת צה״ל. למרות זאת, מארגני המסיבה מבקשים לבחון את האישור ובשיח בתוך צה״ל הוחלט לבסוף לאפשר לקיים אותה למרות שאין מספיק כוחות בגזרה.
3+התחקיר קבע כי עלו מספר פערים חמורים בהכנות הצבאיות לקראת המסיבה: לא בוצעה הערכת מצב ממוקדת, לא בוצעה התאמה ביטחונית בין קיום המסיבה לבין הפעולות הצבאיות בשטח, עובדת קיום המסיבה לא הועברה לכוחות בשטח
ואולי הסעיף החמור ביותר הוא שלא הוצב איש קשר קבוע של צה״ל בחפ״ק המשטרתי – אם היה מוצב אחד כזה, הוא היה יכול להתריע לאוגדה ולפיקוד מה קורה בנובה.
לצד זה, התחקיר מאשים את העיוורון המטכ"לי בכשל להגן על החוגגים במסיבה ולא את ההתנהלות בשטח. גם כאן צה״ל מצייר ציר זמן על מה שהתרחש באותו בוקר נורא:
06:29, מופעלות אזעקות בעקבות השיגורים. בשעה 06:35 מפקד המשטרה במקום כורז למבלים לעזוב את שטח המסיבה ומכאן, מתחילה שרשרת של אירועים קשים.
עד השעה 7:00 נכנסים לתוך שטח ישראל 1200 מחבלים מול 746 לוחמים בכל הגזרה. אוגדת עזה מנוטרלת, המפקדות נכבשו, מערך הקשר מנוטרל, כל מערך הפיקוד והשליטה קורס והמסיבה כלל לא נמצאת בתמונת המצב של הפיקוד.
3+כל המפקדים והלוחמים מהאוגדה שיוצאים לכיוון המסיבה נהרגים בדרך או נופלים בשבי, חלקם נתקלים במחבלים בצירים ורובם הגדול בכלל לא מגיע לנובה. בזמן הזה מחבלים נוספים חודרים וכך נוצרת משוואה קטלנית, בעוד שסד״כ הכוח הלוחם נשחק, סד״כ המחבלים הולך וגודל. הכוח הצבאי הראשון המשמעותי שמגיע לנובה מגיע רק בשעה 11 בבוקר, ארבע שעות לאחר תחילת המתקפה.
מרגע זה אנשים רצים לרכבים ומתחילים בהימלטות ואז מתחיל טבח בצירי התנועה שיוצר פקקי ענק ומלכודת מוות שמשחקת לידי המחבלים הארורים. התחקיר מעלה כי בשום שלב צה״ל והמשטרה לא מדברים ואין שום תקשורת ותיאום פעולות בין הגופים.
3+פלוגה של נוח'בה מנוציראת המונה בין 100-110 מחבלים היו אלה שביצעו את הטבח. הם היו בדרכם לנתיבות, על גבי 14 טנדרים, שני אופנועים ואמל״ח כבד הכולל מקלעים, רובי סער, מטולי אר פי גי ורימונים רבים. בשלב מסויים הם טועים במסלול ומגיעים במקרה לשטח הנובה כאשר בדרך הם מזהים מטרות ברכבים ובמיגוניות, עוצרים, טובחים, חוטפים וממשיכים.
גם התחקיר הזה כמו שאר תחקיר צה״ל לוקה בחיסרון אחד – בהנחיית הרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי, אין מסקנות אישיות וצה״ל מסרב לשתף את המשפחות ואת הציבור בשמות המפקדים שאחראים לטבח הגדול ביותר שאירע מאז קום המדינה.
