accessibility-icon
share-icon
צפו בעומר שם טוב מברך שהחיינו | צילום: דנור אהרון

עומר שם טוב: "הייתי על סף יאוש, צעקתי לאלוקים שיציל אותי"

אפרת ברינר

אפרת ברינר

יג אדר ה'תשפה (13.03.25)

1

0

like

0

dislike

שורד השבי עומר שם טוב חשף לצד חבריו מיה ואיתי רגב, בעצרת בהרצליה, את תנאי השבי הקשים שלו והסיר את השלט עם תמונתו: "אין לי ניסיון על במה, והפעם האחרונה שעמדתי על במה הייתה על במת חמאס, אז תסלחו לי אם אני מתרגש מהמעמד"


שורד השבי עומר שם טוב חשף היום (חמישי) לצד חבריו מיה ואיתי רגב, בעצרת בהרצליה, את תנאי השבי הקשים שלו והסיר את השלט עם תמונתו: "ביום ה-50, כשהייתי על סף ייאוש גמור, אחרי חמישה ימים בחושך מוחלט, כשנותר לי לאכול ביסקוויט ביום עם מעט מים מלוחים לשתות, צעקתי לאלוקים שיוציא אותי משם, כי אני לא יכול יותר".

שורד השבי פתח את דבריו ואמר: "אני עומר שם טוב, ואני חופשי. אין לי ניסיון על במה, והפעם האחרונה שעמדתי על במה הייתה על במת חמאס, אז תסלחו לי אם אני מתרגש מהמעמד", הוא ציין כי תמיד הרגיש את ההשגחה והשמירה עליו גם ברגעים הקשים.

"אחרי שאיתי הוחזר, הרגשתי בודד מאוד. הועברתי למנהרה בעומק 40 מטר, לבד, בתוך תא סגור במשך 50 ימים, עם מעט אוכל וללא אור. היה לי פנס שמצאתי, והשתמשתי בו כמה דקות ביום כדי שלא תיגמר לי הסוללה.

"ביום ה-50, כשהייתי על סף ייאוש גמור, אחרי חמישה ימים בחושך מוחלט, כשנותר לי לאכול ביסקוויט ביום עם מעט מים מלוחים לשתות, צעקתי לאלוהים שיוציא אותי משם, כי אני לא יכול יותר. חמש דקות אחרי כן, הגיע השובה והודיע לי שאני עובר למקום אחר.", אמר שם טוב.

maximize-image
images-count2+
עומר שם טוב מסיר את השלט עם תמונתו יחד עם חבריו מיה ואיתי רגב | צילום: עיריית הרצליה

לדבריו, הוא הועבר למנהרה אחרת והבין שגם שם המצב רע מאוד: "ברוך השם, במנהרה החדשה היה לי אור, וכמות האוכל גדלה. את 400 הימים הבאים העברתי שם לבד, וכל יום דמיינתי לעצמי את הרגע שבו אני משתחרר ואת הדברים שאעשה כשאהיה חופשי.

"דמיינתי איך אני מניח את הראש על הברכיים של אמא והיא מלטפת לי את הראש, כמו שתמיד אהבתי. דמיינתי את עצמי רוכב עם אבא על האופנוע, מרגיש את הרוח והחופש. דמיינתי איך אני, דנה ועמית יושבים בסלון ורואים יחד סרט עם פופקורן, ואת הטיולים שאני עושה עם לוקאס בשדות".

maximize-image
images-count2+
עומר שם טוב יחד עם הוריו, שלי ומלכי, בדרכם לבית החולים צילום: דובר צה"ל

שם טוב תיאר כי הוא יודע מה מרגישים החטופים שנשארו מאחור: "אני כאן בשביל כל אלה שנשארו שם מאחור. אני יודע מה הם מרגישים, ואני מבין כמה דחוף להוציא אותם מהגיהנום שהם נמצאים בו. בכל יום שם לא ברור אם תישאר בחיים או תמות מרעב או מהתעללות פיזית ונפשית. חייבים להוציא את כולם משם – את החיים לשיקום, ואת החללים לקבורה".

בסוף דבריו הוא הודה לאזרחי ישראל ולמשפחתו: "תודה שלא ויתרתם עליי. תודה שתמכתם, עטפתם וחיבקתם את המשפחה המדהימה שלי. כל תפילה או אנרגיה ששלחתם לי – הרגשתי, גם כשהייתי במקום הכי חשוך. הרגשתי ניצוץ של אור, וזה בזכותכם. אמא, אבא, דנה ועמית – איזה מזל שאתם המשפחה שלי. אוהב אתכם כל כך.

maximize-image
images-count2+
צילום: אבי אוחיון/לע"מ

"מעל לשנה הייתי לבד, ואני לומד עכשיו להתרגל לחיים חדשים שלא הכרתי. אני מודה לכם על כל האהבה שאתם מרעיפים עליי, ויודע שלכל אחד ואחת מכם מגיע חיבוק גדול. תודה על ההבנה שאני זקוק לעוד קצת זמן. אוהב אתכם ממש. עם ישראל חי", אמר ובירך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News