בג"ץ דן הערב (שני) בעתירה הדורשת לבטל את מינויו של עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, בטענה כי המינוי נעשה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ובניגוד לדרישות התפקיד, שכן כחלון חסר את הניסיון הניהולי הבכיר וההיכרות עם נציבות שירות המדינה הנדרשים למילוי התפקיד.
בחוות הדעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבית המשפט העליון נכתב, בדומה לטענת העותרים, כי כחלון התמנה לתפקיד בהתבסס על תשתית עובדתית שגויה והוא אינו כשיר לתפקיד: "ניסיונו רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה".

הסערה סביב המינוי החלה כזכור עם החלטת הממשלה למנות את כחלון לתפקיד הבכיר למרות טענות מצד גורמים משפטיים וציבוריים כי הוא חסר ניסיון ניהולי בכיר או מומחיות בניהול מערך כוח אדם כמו זה שיש בנציבות שירות המדינה.
בתגובה לטענות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג עמדה מנוגדת וטען כי כחלון הוא מועמד ראוי ובעל ניסיון רלוונטי. לדבריו, כחלון הוא מינוי ראוי שעומד בכל הדרישות לתפקיד ואין בסיס כלשהו לעתירה ולעמדת היועצת המשפטית לממשלה, "הסותרת את המסמכים החתומים של נציבות שירות המדינה".
לטענת נציגי הממשלה, כחלון, בניגוד לטענות העותרים עומד בתנאי הסף לניהול בכיר שכן בנציבות שירות המדינה העידו עליו כי הוא "מילא הלכה למעשה את הגדרות התפקיד של מנהל תחום בכיר (משמעת) בפרקליטות המדינה" במשך שנים, תפקיד שלטענתם מוגדר חלק מהסגל הבכיר של שירות המדינה.
