דוד לוי נפטר בביתו בבית שאן והוא בן 86, הוא כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל. נודע בפעילותו החברתית וזעקתו נגד אפליית יהודי המזרח, הוא חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2018.
דוד לוי נולד ב-1937 ברבאט בירת מרוקו, הוא קרוי על שם אחי סבתו, הרב דוד לוי. דוד ואחיו למדו בבית הספר "אליאנס", והוא דיבר עברית, ערבית וצרפתית. מאז נעוריו, הפך לוי ללקוי ראייה בעינו הימנית בשל פגם ברשתית מה שגרם לו בהמשך לקבל פטור משירות צבאי.

העלייה לארץ והקושי להשיג עבודה
ב-1957, והוא בן 19 וחצי עלתה משפחתו לארץ. בדרך, במחנה עולים בגיברלטר הוא הכיר את מי שתהיה אשתו, רחל אדרי בת ה-16 מקזבלנקה.
הוא התקשה להשיג עבודה ונתקל באפליה, שאף גרמה לו לשבור את הדלת של לשכת העבודה ולהישלח למעצר. כבר אז הוא הפגין מנהיגות וכאשר קיבל עבודה באחד הקיבוצים הוא ארגן שביתה בדרישה לקבל מים קרים ונקיים לעובדים בשדה. בהמשך ארגן קבוצת עובדים שהקימה מקלטים באזור בית שאן.

הפעילות הפוליטית והכניסה לליכוד
הוא החל בפעילות פוליטית, בתחילה במועצת בית שאן ובהסתדרות. בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969 הוא הוצב ברשימת גח"ל (גוש חרות ליברלים). המפלגה זכתה ב-26 מנדטים ולוי נבחר לראשונה והפך לחבר הכנסת הצעיר ביותר כשהוא בן 32 בלבד. הוא קרא לפעול למען העלאת יהודי ארצות ערב.
אחרי המהפך בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הפקיד בידיו ראש הממשלה מנחם בגין את תיק הקליטה ואת תיק הבינוי והשיכון. אך אחרי הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981, סירב לוי לקבל שוב את תיק השיכון מאחר שקיווה לקידום למשרד בכיר יותר, הוא התרצה רק אחרי שקיבל את התואר של סגן ראש הממשלה.

האזהרה שלא נשמעה
בישיבת ממשלה מיוחדת שהתכנסה ב-16 בספטמבר 1982 לאחר רצח נשיא לבנון בשיר ג'ומאייל מחה השר לוי נגד כניסת צה"ל לביירות. הוא טען כי ישיבת הצבא בעיר תביא ללחץ כבד על ישראל והזהיר מפני מה שנודע לאחר מכן כטבח סברה ושתילה: "אנו יכולים להיראות לא אמינים. כאשר אני שומע שהפלנגות כבר נכנסות לשכונה מסוימת, ואני יודע מהי משמעות הנקם אצלם, איזו שחיטה, אז איש לא יאמין שנכנסו לעשות שם סדר והאשמה תהיה בנו".
בהצבעה בממשלת האחדות הלאומית ב-1985 על הנסיגה לרצועת הביטחון היה השר היחיד מהליכוד שהצביע בעד הנסיגה, החלטה שעברה על חודו של קול בממשלה.

ההתנגדות לשמיר וההפסד לו
על רקע החלטת שמיר לעמוד בראש משלחת ישראל לוועידת מדריד באוקטובר 1991 החליט דוד לוי שלא להשתתף בוועידה. באותן שנים נחשב לנץ פוליטי ונמנה, יחד עם אריאל שרון ויצחק מודעי, על החישוקאים בליכוד, שהתנגדו לוויתורים ביו"ש.
בפברואר 1992 כונס מרכז הליכוד כדי לבחור את המועמד מטעמו לראשות הממשלה, לוי התמודד מול שמיר והפסיד. את כעסו הביע לאחר מכן ב"נאום הקופים" המפורסם שלו בו הוא טען, כי הוא מקופח בגלל מוצאו. בין היתר ביטא לוי את הרגשתו במילים: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים, תוקפים אותי, טוענים שאני פומפוזי, דמגוג ושאיני דואג לבעיות האמיתיות".

פרשת הקלטת ובנימין נתניהו
אחרי שהליכוד נחל מפלה בבחירות לכנסת השלוש עשרה התמודד לוי בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד שנערכו ב-1993, שלראשונה היו פתוחות לכל חברי הליכוד. בבחירות שנערכו ב-1993 התמודד מול בנימין נתניהו, בני בגין ומשה קצב. נתניהו ניצח ואחריו לוי, בגין וקצב.
במהלך ההתמודדות התפרסם סיפור הקלטת הלוהטת בו טען נתניהו ש"אדם אחד בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו בה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו כאחראים לפרשה יצרה קרע עמוק בין שני האישים.

הקמת "גשר"
דוד לוי פרש מהליכוד ביוני 1995 והקים את תנועת גשר. לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996 הוא שב והתאחד עם הליכוד. בליל הבחירות נראה היה כי בנימין נתניהו נחל מפלה, ברגע קשה זה עלה לוי עם נתניהו לדוכן הנואמים, ואחז בידו במפגן של תמיכה. מאוחר יותר התברר כי נתניהו ניצח ולוי התמנה לשר חוץ בממשלתו.
עם הזמן נוצרו בקיעים ביחסים בין לוי לנתניהו, שהסתיימו בקרע מוחלט. לוי פרש מהממשלה בינואר 1998 ברעש גדול לאחר שטען שתקציב המדינה אינו דואג לשכבות החלשות: "איפה האחריות? איפה הרגישות? נשבר לי. נקודה".

האיחוד עם אהוד ברק
לוי חבר למפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999, והאיחוד בין מפלגת מימד, מפלגת העבודה ותנועתו יצר את רשימת ישראל אחת שרצה בראשות אהוד ברק. לאחר ניצחונו של ברק בבחירות קיבל לוי את תפקיד שר החוץ בפעם השלישית בחייו.
הוא תמך בנסיגה החד צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון, אך הסתכסך עם ברק בשל הפשרות המדיניות שהציע לפלסטינים. הוא התפטר מהממשלה ב-4 באוגוסט 2000, ולקראת הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 הביע תמיכה במועמדותו של אריאל שרון.

הסוף הפוליטי
לאחר שהכריז שרון על תוכנית ההתנתקות היה לוי חבר בקבוצת המורדים שניסתה להכשילה, צעד שמתנגדיו טענו שקשור לכעסו על שרון בשל העובדה ששוב מידר אותו מלשמש בתפקיד בכיר מטעם הסיעה.
עם זאת ההתנגדות לתוכנית תאמה את העמדות המדיניות בהן נקט משחר פעילותו הפוליטית. פעילותו בכנסת בקדנציה זו התאפיינה בפעילות פרלמנטרית מועטה. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה כשל בהשגת מקום ריאלי ברשימת הליכוד בכנסת, ובכך בא הקץ על קרוב ל-37 שנים של חברות בכנסת.

שמו הוזכר כמועמד לנשיאות בשנת 2014 אך לוי הודיע כי לא יתמודד לתפקיד. בשנת 2018 הוא זכה בפרס ישראל על מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בפעילותו ארוכת השנים הוא נודע כלוחם צדק וכמי שדיבר ערבית היו לו דעות מוצקות לגבי מדיניות ישראל במזרח התיכון.
