בצל הפיגועים הקשים שאירעו אתמול והיום, בהם נרצחו שבעה יהודים ונפצעו חמישה נוספים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והיועמ"ש לממשלה גלי בהרב-מיארה סיפקו גרסאות שונות באשר למועד העברת הדו"ח והסחבת המשפטית שמנעה את הרס בית המחבל כבר הבוקר.
בתנועת "אם תרצו" מציגים את הדו"ח המטריד שחושף כמה זמן באמת לוקח עד שהמדינה הורסת בתי מחבלים. ספוילר: לא פחות מ-100 ימים, בעיקר בשל הסחבת המשפטית אך לא פחות מזה – הסחבת הביטחונית.
בתנועה מציינים כי הסיבה המרכזית לעיכוב הרס בתי המחבלים נעוצה בעתירות שמוגשות לביהמ"ש העליון, כאשר לא פחות מ-90 אחוז מהן מוגשות ע"י ארגונים הממונים בידי מדינות זרות. בשנה החולפת בוצעו 21 פיגועי טרור בהם נרצחו 31 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון. בפיגועים היו מעורבים 20 מחבלים ול-10 מתוכים יצאו צווי החרמה והריסה.
11 עתירות הוגשו נגד הצווים, 9 מהן ע"י ארגון 'המוקד להגנת הפרט' אשר עיקר מימונו מגיע ממדינות זרות. עתירה נוספת הוגשה ע"י 'מרכז ירושלים לזכויות אדם' אשר עיקר מימונו מגיע ממדינות זרות. כלומר, 91 אחוזים מהעתירות נגד הריסות בתי מחבלים – מומנו בידי ארגונים של ממשלות זרות.
יצוין כי בשנת 2022 קיבל 'המוקד להגנת הפרט' 3.649 מיליון ש"ח ממדינות זרות, ביניהם 1.12 מיליון ש"ח מגרמניה, 391 אלף ש"ח מהאו"ם, 216 אלף ש"ח מהולנד, 625 אלף ש"ח מנורבגיה, האיחוד האירופי ובריטניה (ביחד), 1.29 מיליון ש"ח משוויץ.
סך הכל קיבל הארגון 53 מיליון ש"ח בעשור האחרון מממשלות זרות.
שני גורמים מרכזיים לסחבת עולים מן הדו"ח:
א. כאשר 'הכדור' נמצא אצל מערכת הביטחון: לא פחות מ41 ימים בממוצע חלפו השנה בין מועד הפיגוע לבין ההודעה הסופית למשפחת המחבל על צו ההריסה.
ב. כאשר 'הכדור' אצל מערכת המשפט: לא פחות מ31 ימים בממוצע חלפו השנה מיום הגשת העתירה ועד פקיעת צו ההריסה.
למרות הזמן הרב הנדרש להריסת בתי מחבלים, אמר שופט העליון יצחק עמית בפסק הדין בעניין המחבל תמימי שרצח את החיילת נועה לזר הי"ד, כי: "כשלעצמי, ובמיוחד על רקע לוחות הזמנים שבהם פועל המפקד הצבאי, איני סביר כי היה נגרע מאינטרס ההרתעה, אילו מלכתחילה היה ניתן לעותרים פרק זמן ארוך יותר להגשת ההשגה והעתירה….".
השוואה לשנים קודמות, מעלה כי חלה עלייה של 16 אחוז בשנת 2022 לעומת שנת 2021 מבחינת משך הזמן הדרוש להריסת בתי מחבלים. וביחס לשנת 2020 – עלייה של 40 אחוז – עלייה של 40 ימים.
שנת 2022: 100 ימים, שנת 2021: 84 ימים, שנת 2020: 60 ימים, שנת 2019: 152 ימים, שנת 2018: 116 ימים.
למשך הזמן הנדרש להרס בתי מחבלים, נודעה חשיבות רבה. מפסקי הדין בנושא עולה כי קידום ההרתעה באמצעות הריסת בתי מחבלים מחייב ביצוע ההריסה בסמוך ככל האפשר למועד הפיגוע, כך שהזיקה בין הפיגוע להריסה תהיה ברורה. "התכלית ההרתעתית מחייבת כי השימוש בתקנה ייעשה בסמוך ככל הניתן למועד אירוע הטרור שבגינו נדרשת הפעלתה".
• בפועל, בשנת 2022 מספר הימים הממוצע מיום הפיגוע ועד מימוש צו ההריסה – 100.4 ימים.
• מספר הימים המקסימאלי היה 152 למחבל רעד פתחי חאזם שרצח את איתם מגיני, תומר מורד, ברק לופן הי"ד, בג"ץ 3137/22.
• מספר הימים המינימאלי היה 65 למחבל דיא חמארשה שרצח את ויקטור סורוקופוט, דימיטרי מיטריק יעקב שלום, אבישי יחזקאל והשוטר אמיר חורי הי"ד, בג"ץ 2770/22.
המחקר של אם תרצו מציג מספר דרכים מרכזיות לזירוז ההליך:
1. באחריות מערכת הביטחון: צמצום הזמן בין רגע הפיגוע ועד מסירת צו ההריסה הסופי (כלומר לאחר שהשגה שמגישה משפחת המחבל הוגשה ונמסר צו ההריסה הסופי). כיום מערכת הביטחון מקצה בדרך כלל 5 ימים עבור משפחת המחבל להגיש השגה על ההריסה מול מערכת הביטחון. ב-3 מקרים בעבר הזמן המינימאלי של תהליך זה היה מתחת ל-21 ימים.
2. באחריות מערכת הביטחון: קביעת משך זמן מקסימלי של 3 ימים שיש למשפחת המחבל להגיש עתירה מרגע קבלת צו ההריסה הסופי.
3. באחריות מערכת המשפט: צמצום הזמן שהנושא נמצא בטיפול בית המשפט העליון, מרגע הגשת העתירה ועד פקיעת הצו הזמני המקפיא את ההריסה. (בג"ץ 4177/18 – משך זמן 17 ימים, בג"ץ 2356/19- משך זמן 16 ימים, בג"ץ 2322/19 – משך זמן 18 ימים, בג"ץ 564/22 – 18 ימים).
4. באחריות הממשלה: יש לקבוע תקנות שיאסרו על ארגונים שעיקר מימונם מישויות מדיניות זרות לייצג באופן עקיף או ישיר את משפחות המחבלים או כל עותר אחר ולעתור נגד הריסת בתי המחבלים. זאת בשל מעורבות מדינה זרה במדיניות הביטחון המבצעית של מדינת ישראל.
