אחרי שנעדרה משידורי הערוץ בשבועיים האחרונים, מגישת החדשות, יערה זרד העלתה פוסט מרגש בו היא שמה סוף לשמועות ושיתפה מספר תובנות מהאשפוז בבית החולים תל השומר שם שיתפה כיצד הגיעה לשם וגם כמה נקודות אור שהיו לה בתקופה הזו.
2+הפוסט המלא:
• הכל משתנה בשניה אחת וזה מטורף לחוות את זה. שניה שבה דרכתי על חול לוהט (שעליו היה מונח המנגל הטבעוני שלי שבינתיים הספיק להתקרר, החול לא) וכף הרגל הפכה לכוויה אחת גדולה. יום של קמפינג עם החברים שבו נהנינו מכל רגע, הפך לכאבי תופת וצרחות לשמים. השנייה הזו שינתה לי את מסלול החיים זמנית, לפי הרופאים לחודש וחצי+-, כנראה גם יותר בגלל עניין הצלקת. ועדיין, מודה לקדוש ברוך הוא שזה נגמר רק בזה. בשולי, לא "הלכתי על גחלים" אבל שמעתי את הבדיחה אינספור פעמים תמשיכו תמשיכו.
• שוחררתי מבי"ח גדול אחרי כמה שעות למרות חומרת הכוויה ונשלחתי הביתה למנוחה וחבישה. למזלי למחרת נסעתי לתל השומר ואושפזתי לשבועיים לפחות, כאמור, אני עדיין פה. עוד אקדיש לכך המון מילים אבל בינתיים דעו לכם, מחלקת הכוויות בתל השומר זה מקום של מלאכים, אור גדול בתוך הטירוף. צוות מקצועי, אנושי ומיומן. תודה לאל שהגעתי לכאן.
2+• אני יודעת שהמשפחה שלי, החברים והסביבה הם הכי טובים, אוהבים ונמצאים שם עבורי בכל עניין, אבל בשבועיים האלה הבנתי כמה הם מוכנים לעשות עבורי ובאיזו מסירות ונתינה. אני מודה על כל רגע שמקיפים אותי. כמות הביקורים אצלי היא בלתי נתפסת, כנ"ל לגבי כמות האוכל. תודה על כל הודעה, התעניינות, דאגה, רצון לסייע, משלוח בהפתעה וכמובן הביקורים, מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. הרבה חוויות יישארו מהתקופה הזו בזכותכם.
• ערוץ 14 זה באמת בית ומקום נפלא להיות בו, גם בתקופות כאלה. אנשי המערכת, האיפור והסטייל, הכתבים, המגישים וההנהלה מלווים ומקיפים אותי בכל התקופה. לא תעבור שעה ביום בלי חיזוק מאחד החברים בערוץ.
זה מחמם את הלב. כמובן תודה לצופים שהציפו אותי בהודעות, איחולי החלמה וחיבוקים אקראיים בבית החולים. מרגש ומרומם נפש. אני מתגעגעת לשידורים מאוד ואשוב בקרוב בע"ה.
2+• זה קשה להפוך לבעלת מוגבלות ברגע אחד, מעצמאית לחלוטין למי שנמצאת רוב היום על כיסא גלגלים. וזה שיעור חשוב עבורי ללמוד לקבל עזרה ועוד יותר, לבקש עזרה. ובמעגל הרחב יותר- העם הזה הוא נפלא, אנשים זרים מנסים לסייע בכל דרך במפגש אקראי, זה מעניק תחושת ביטחון ולא מובן מאליו.
• אני עדיין מנסה להבין למה אני כאן בזמן הזה. אתמול חבר אמר לי שגם להיות בחוסר הבנה זה חשוב, אז אני שם. התשובות יגיעו בהמשך. השתדלתי בין הכאבים (באמת שכוויה זה כאבים שאתם לא רוצים להכיר) לשמור על אנרגיות גבוהות, לראות את הטוב סביבי תמיד, ואין ספק שזה הפך את התקופה הזו מדרמטית לחווייתית משהו.
• תיזהרו מחול לוהט. אוהבת
