מה אתה חושב על כך שעברה בקריאה טרומית הצעת החוק שאוסרת טיפולים פסיכולוגיים לשינוי הנטייה המינית?
המושג טיפולי המרה הוא רע במהותו. אנחנו לא עוסקים בטיפולים שנועדו לשנות בני אדם. טיפול פסיכולוגי טוב זה טיפול שמתבטא בכך שאדם בא עם סבל נפשי וכאב נפשי ואנחנו עוזרים לו בכאב הזה. בזה אנחנו עוסקים. הקושי בחוק אותו הגיש יו"ר מרץ, מכיוון שהוא קובע שהדעה התרבותית של הלהט"ב היא הדעה היחידה שיכולה להתקבל. וחמור מכך, היא סותמת את הגולל בפני כל הנערים, הבחורים הצעירים, האנשים אשר מתמודדים עם נטייה מינית מולדת או נרכשת. אלה בעצם אותם אנשים שחיים עם אותה נטייה ועם אותו קונפליקט, בעיקר אנשים אורתודוקסים.
נוצר מצג שווא מאוד דיכוטומי: או שאתה ממיר את האדם או שאתה ממיר את התורה. זה פשוט איוולת. מצג זה אינו מאפשר שום בחירה אמיתית לאדם השומר את התורה. ובזה הם מסבים נזק מאוד גדול. ובעיניי הבעיה גדולה אף יותר. נער מבולבל שרק מגלה את המיניות שלו מתקשר לנוער איגי, תנוער הנוער של הלהטבי"ם, ושם הם אומרים לו שזאת הנטייה שלו, ואם הוא ינסה לשנות אותה או להתנגד לה זה יוביל אותו לאובדנות. ואם הוא יתחתן אז הוא פשוט יבגוד באשתו. מה זה? ככה פועלים? אומרים לו שהוא יהיה אומלל.
לקחת ילד בן 10 ולתת לו לקחת תרופות שיחרצו את גורלו עד לסוף חייו? זה לא המרה? אז אותנו מאשימים על דברים כאלה. זה לא לעניין. זה עוול. הם נלחמים מתוך תרבות לוחמנית ומנסים לכפות על כולם את הדעה שלהם, על כל מי שחושב אחרת איפה אנו נמצאים? בלהטביסט"ן? איפה דמוקרטיה? איפה חופש הדיבור? איפה חופש המחשבה? אז אם בחור שנולד הומוסקסואל והוא מבקש להתחתן עם אשה להקים בית ולהביא ילדים, מי קבע שזו משימה בלתי אפשרית? איך אפשר להעז לעשות כזה דבר? זה להכניס את האנשים לתוך בור. מי שלא רוצה לשנות את נטייתו המינית שלא ישנה, אבל זה לא צריך להיות בחוק ובטח שלא בכפייה.
אנחנו רואים מאות זוגות שהתחתנו והקימו בתים, ששמו את הדברים על השולחן, בגלוי, שהדברים לא בסתר, אלא הדברים מדוברים. ומתוך תהליך בריא כזה, אנשים לא מתאבדים ולא בוגדים וגם לא מתגרשים בגלל טיפול כזה.
אתה מדבר על החוק ביחס לתורה, אני רוצה לשאול על החוק שלא בהקשר של התורה, איך אתה רואה את זה מול אנשים שאינם שומרים מצוות? איך החוק של הורוביץ פוגע באנשים האלה?
אנחנו נגד כפייה מכל סוג שהוא! ולכן, אם אני לוקח אדם הומוסקסואל, שההומוסקסואליות שלו מכניסה אותו לקונפליקט ערכי, והוא רוצה לבחור בדרך אחרת, בה הוא מעוניין להתחתן עם אשה, אז החוק בא ואומר לו שני דברים: א – זה בלתי אפשרי. ב – זה לא חוקי. מי קבע? מי אתם? וזה לא משנה אם אדם הוא דתי או חילוני.
אם תהיה סיטואציה בה החוק הזה יעבור, מה אתה וחבריך תעשו? אנשים שחושבים כמוך, אתם תהפכו להיות עבריינים?
אדם שבא אליי צריך לקבל את מלוא המידע ומצד שני אם הוא בא במצוקה אני אעזור לו. ואני עוזר לו להגיע לבחירות שלו עצמו.
הורוביץ אומר שאם הוא לפני צבא, ואתה תגיד לו בוא, נעזור לך להתגבר על הנטייה המינית, אתה עובר על החוק.
שלב ראשון בכל טיפול הוא בירור. דיאגנוזה. להביא את האדם להסתכל על עצמו בעיניים פקוחות יותר, בעיניים נקיות יותר על עצמו ומתוך כך יבחר מה שהוא רוצה. לא חסרים אנשים שעשו עבודה כזאת. אז האדם לא ימלא את כל תשוקתו המלאה מול גברים אבל הוא ילמד לאהוב אשה ולחיות איתה בשמחה. אם זו בקשתו אז אנחנו נכבד את בקשתו ואנחנו נהיה שם כדי לעזור לו. איפה הפלורליזם? איפה הדמוקרטיה? היום זה זה מחר זה משהו אחר. כולם צריכים להתעורר. שומעים אך ורק על התרבות הלה"טבית, מה זה מדינת קג"ב? לשם הגענו?
.
