האסיר הבטחוני וליד דקה מת ממחלת הסרטן אמש (ראשון) בבית החולים אסף הרופא. בשעות הבוקר הוא פונה מבית המעצר 'מגן – ניצן' שבו הוחזק בהכרה מעורפלת, ומאוחר יותר נקבע מותו.
דקה החל לרצות את מאסרו בשנת 1986, לאחר שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ב-1984 ונידון למאסר עולם. בפיגוע, חוליית מחבלים ובניהם וליד, המשתייכים לחזית העממית לשחרור פלסטין כשלו בניסיון לחטוף את תמם לסוריה לצורכי מיקוח, והחליטו לרצוח אותו בפרדס ליד מבוא דותן.

וליד הוא מוותיקי האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל, בנעוריו היה חבר בארגון אסלאמי ולאחר סיום לימודיו בתיכון עבד במסעדות בתל אביב וכצבע בתל אביב ובאילת. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הצטרף לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא נסע לקפריסין ונשלח בזהות בדויה למחנה אימונים של החזית העממית בסוריה.
בשנת 2004 היה משובתי הרעב בקרב האסירים הביטחוניים כמחאה על תנאי מעצרם. בשנת 2016, בעודו כלוא בבית הסוהר קציעות, נתפסו בכליו טלפונים ניידים ומסרים מוצפנים שהוברחו על ידי חבר הכנסת באסל גטאס מבל"ד. בעקבות האירוע הוארך מאסרו של דקה בשנתיים נוספות וכן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, בהתאם לכך היה צפוי דקה להשתחרר במרץ 2025.

ב-2023 אושפז תחת אבטחה בבית החולים אסף הרופא בצריפין, כשהוא חולה בסרטן ועל פי חוות דעת של מערך הרפואה של שב"ס "ימיו קצרים ונשקפת סכנה ממשית לחייו". בחודש מאי האחרון עקב מחלתו הגיש דקה בקשה לשחרור מוקדם, אך המדינה התנגדה לשחרור. הוועדה קבעה שאין לה סמכות לדון בבקשה של דקה משום שיש להמשיך ולהתייחס אליו כאל אסיר עולם.
