כחודש לדיון הגורלי על החוק לביטול עילת הסבירות בבג"ץ – והעמדות מתחילות להתבהר: בהמשך לבקשתו של שר המשפטים יריב לוין -היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לו כי נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה – הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה.
בהודעה שפורסמה מטעמה של בהרב-מיארה נכתב כי "החלטת היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון".

נזכיר כי שבוע בלבד לאחר אישורו של החוק בקריאה שלישית במלאה – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה כי הדיון שיעסוק בעתירות נגד החוק שביטל את עילת הסבירות ייערך ב-12 בספטמבר, כאשר לראשונה, העתירות יידונו בהרכב של כל 15 השופטים.
בראש ההרכב תעמוד הנשיאה אסתר חיות, ולצדה המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן.
סירבה לייצג? מחזה ידוע מראש
ונחזור אל לוין ובהרב-מיארה: האישור שהעניקה לשר המשפטים לייצוג עצמי הינו ביטוי מובהק של הפערים בין עמדת היועמ"שית לבין עמדת הממשלה אותה היא אמורה לייצג. כך לטענתה, ביטול עילת הסבירות יוצר "חור שחור נורמטיבי, מעין מתחם חסינות. נזקה של הצעת החוק רחב מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו", כתבה בחו"ד טרם אישור החוק.

עוד אמרה כי "ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם ההחלטה האחרונה שלו". לסיום היועמ"שית קבעה כי "מדובר פגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות שרירותיות – פגיעה רב מערכתית".
