מוסיפים אור: משפחת יניב תרמה את קרניות עיניהם של הלל ויגל הי"ד, שנרצחו בפיגוע בחווארה, לארבעה מטופלים המחכים להשתלה כבר למעלה משנה בבית החולים בילינסון. בזכות ההחלטה האצילית – מאור עיניהם של אותם מטופלים חזר אליהם. בריאיון לליטל שמש סיפרו אסתי ושלום יניב על ההחלטה לתרום את הקרניות וגם על התחושות לאחר חיסול המחבל.
"אנחנו מאוד שמחים שאפילו במותם הם גרמו לעשות חסד עם ארבעה אנשים יקרים", מספרים אסתי ושלום על ההחלטה לתרום את הקרניות של הלל ויגל הי"ד, שלא יכלו לתרום איברים אחרים מאחר והמחבל הרג אותם במקום: "זו נחמה מאוד גדולה שבזכותם עוד ארבעה אנשים יכולים לראות טוב את העולם. היה לנו ברור שנתרום את איבריהם של הלל ויגל הי"ד, גם אם היינו צריכים לעכב את הקבורה שלהם בשביל זה", הוסיף האב שלום.
צפו בריאיון עם אסתי ושלום יניב.
השניים מספרים כי לא פגשו עדיין את הנתרמים, אך אחת מהנשים שיקבלו את הקרניות סיפרה מוקדם יותר היום כי הייתה רוצה רוצה לפגוש את המשפחה אחרי שתתאושש. "משפחה כזאת, שפתאום בבת אחת נותנת את הקרניות של שני הנרצחים האלה, זה הדבר היחיד שעושה את העולם הזה טוב יותר", הוסיף נתרם אחר.
אסתי ושלום ששמעו את הדברים הסכימו איתו: "כן. אנחנו רוצים את העולם הזה טוב יותר. זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שאנחנו מדברים – על האחווה על האחדות של העם. שבתקשורת תמיד יהיו רק את הדברים הטובים, ומתוך שמחות לא ברגעים הקשים".
אתמול אחר הצהריים חוסל המחבל שביצע את הפיגוע בו נהרגו הלל ויגל הי"ד. אסתי ושלום סיפרו כי באותם רגעים חגגו את פורים עם חבריו של הלל מהישיבה: "זו לא הייתה שמחה רגילה. זו הייתה שמחה מורכבת. ממש הרגשנו את הלל שנמצא איתנו".
לסיום סיפרה אסתי כי בערב החג אמרה לאימה שזה בדיוק הזמן לתפוס אותו: "בברכה של המגילה בערב פורים, כשמברכים 'הרב את ריבנו והנוקם את נקמתנו האל המושיע', אמרתי לאמא שלי שפורים זה הזמן. דיברתי עם המח"ט לאחר מכן ואמרתי לו זה שהם נכנסו באמצע היום למחנה הפליטים בג'נין החזיר את הכבוד של עם ישראל ושל צבא ההגנה לישראל – שאנחנו לא באים כגנבים בלילה, אלא יש כאן משילות ביטחון".
