את תוכנית 'האחר הוא אני' הכניס למערכת החינוך בשנת 2013 שר החינוך דאז הרב שי פירון. אירוע השיא של התוכנית היה חתימה על 'האחר הוא אני – האמנה לקידום חברת מופת', שחתמו עליה נשיא המדינה שמעון פרס ואפילו ראש הממשלה נתניהו, ובמטרותיה שזורים שמירת כבוד האדם וקידום הצדק והשוויון.
שוחחתי עם כמה מנהלי בתי ספר חילוניים על החינוך הערכי בבתי הספר. כל המנהלים תיארו תהליך למידה הכולל דגש על "למידה משמעותית". למידה זו, לדבריהם, כוללת מעט מאוד האזנה פרונטלית למורים ויותר הפעלה של התלמידים בהכוונת המורה כדי ליצור חוויית לימוד ורכישת כלים במקום שינון חומר. באשר לערכים שבית הספר פועל לאורם ענו שלושה מארבעה מנהלים: "האחר הוא אני", ורק אחד, מנהל בית ספר טכנולוגי, השיב: "כבד את אביך ואת אימך".
2+אם כן, שלושה מ-4 רבעה מנהלים שפגשתי חושבים שהערך החשוב ביותר לחנך לאורו הוא 'האחר הוא אני'. וכאן טמונה הבעיה: לבד מהעובדה שההיגד 'האחר הוא אני' חלול וחסר משמעות לוגית, הטמעת ערך זה בתלמידים גורמת לבלבול זהות. כי אם האחר הוא אני, מי אני בכלל? ילד יכול לקבל שונות ממנו רק כאשר ברור לו מהי זהותו, ובינתיים בתי הספר מרוקנים את הזהות מתוכנה.
עיון בתכנים המועברים במקצועות הליבה חושף כי כבר בכיתות היסוד התלמידים מופנים לרעות בשדות 'האחר'. העומק התרבותי הקיים ביהדות נזנח, ואמונה בא-לוהים הס מלהזכיר. נזכיר כי בעבר למדו תלמידים בבתי ספר חילוניים סיפורי חז"ל ואף את ספר הכוזרי, ספר האמונה היהודית שכתב רבי יהודה הלוי. היו אף בתי ספר חילוניים שבשיעורי תנ"ך תלמידים למדו חבושי כיפות, ואילו היום דבר כזה ייחשב הדתה, ושיעורי התנ"ך הולכים ומתמעטים.
2+כישורי כזב
הכירו את אגף שפ"י במשרד החינוך, אגף במנהל הפדגוגי המעניק שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי למוסדות החינוך ולתלמידים, לרבות מי שסובלים מתגובות של 'חרדת משבר אקלים'. אם כן, המערכת גורמת לבעיה מדומיינת, ואז מנסה לפתור אותה בהגשת סיוע רגשי. אגף זה, שמלכתחילה נועד לעסוק באבחון ובסיוע רגשי, הפך עם השנים מרכזי מאוד בשל העצמת התהליכים הרגשיים בבתי הספר על חשבון תהליכי הלמידה. בהתאמה לשינוי זה הפכו לדמויות מרכזיות היועצות בבתי הספר, שהן נציגות האגף, אף שאינן מורות. לא מעט מהן, כמה מוזר, מתמנות עם השנים למנהלות.
אגף שפ"י הוא שהוציא בשלהי הממשלה הקודמת (אוקטובר 2022) את המסמך 'קווים מנחים לאוכלוסיית הלהט"ב ולמשפחות הקשת במערכת החינוך', אשר מצדד בטיפולי התאמה מגדרית לקטינים ובהסתרת התהליך הזה מהורים שאינם "תומכים". על מסמך זה מתחו ביקורת קשה גורמי מקצוע בישראל, מאחר שהוא אינו נתמך מחקרית ואינו משקף את העמדות המקצועיות הקיימות בעולם, ובעיקר בשל היותו בעל השלכות רוחב קשות של הדבקה חברתית גם על תלמידים נוספים. ואולם פניות ארגוני חברה אזרחית וגורמי מקצוע לשר החינוך יואב קיש בדרישה לביטול מסמך רדיקלי זה לא נענו. בריאיון שערכנו עמו לצורך כתבה זו, הוא עונה על העניין.
2+עיון זריז באתר המשרד, למשל בתוכנית 'שווה דיבור – סוגיות במגדר ושוויון בין המינים', מעלה מערכי שיעור רבים ותוכניות להטמעת הערך המלאכותי המוגדר 'שוויון מגדרי', שיש בו קריאת תיגר על עצם המחשבה, שעל פי המדע היא המובן מאליו, שיש הבדלים מולדים רבים בין המינים. נשים מוצגות שם סובלות מדיכוי ומאלימות הפטריארכיה, ולכן ראויות לאפליה מתקנת. בנושא זה מוצעים סרטונים בנושאים מגוונים, כגון אל הורות, הפרדיגמה שלפיה עדיף שלא להביא לעולם ילדים, סרטונים שמנרמלים נטיות מיניות מגוונות ועוד.
על השיעורים הללו נאמר כי הקול קול הנאורות אך הידיים ידי הפרוגרס. השיעורים הללו מתמקדים בבירור הזהות האישית והמינית של התלמידים ובעידוד מלחמת המינים. במקום כישורי חיים אלו כישורי כזב.
התוצאה העגומה היא כי לימוד 'משבר האקלים', שאמור להיות מקצוע מדעי, גם הוא חלק ממעטפת חינוכית שעסוקה בטשטוש הזהות הלאומית והאישית באמצעות הזנתה בנרטיבים פרוגרסיביים.
לא רק כישורי כזב מלמדים בבתי הספר, אלא גם חוויות אישיות הקשורות למיניות. לאחרונה פנתה אלינו אם מודאגת אשר דיווחה כי בנה נאלץ להשתתף בשיעור שבו הגיע לכיתה גבר בבגדי אישה והעביר שיעור שכלל תיאורים אינטימיים בתחום המיניות. העידו בפניי כי בחלקים מהסדנאות למיניות ממליצים למורים ללכת לשתות קפה בחדר המורים מתוך רצון מופרך ליצור "אווירה נוחה לתלמידים".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? magazine.now14.co.il
