כ-5,500 חיילות וחיילים מדי שנה, משרתים ביחידות המשרד לביטחון הפנים, ובהן משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר. לאחרונה הסדר שירות ייחודי זה, עלה לסדר היום הציבורי, בעיקר על רקע חשיפת האירועים שנודעו בציבור כ"פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע". במסגרת ביקורת זו נבדקו היבטים שונים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון הפנים
בעקבות חומרת הממצאים שעלו בביקורת וכיוון שהם הועלו בימים שבהם נושא שירות החובה של חיילות מחוץ לצה"ל, בייחוד בשב"ס, עומד על סדר היום הציבורי, החליט המבקר אנגלמן כי יש מקום להכין דוח ביניים המסכם את הממצאים שהועלו בנושא המוגנות ולפרסמו לציבור. דוח הביניים מצביע על ממצאי ביקורת כבדי משקל בכל הקשור למוגנות החיילים שמשרתים במשטרה, במג"ב ובשב"ס.
במסגרת הביקורת ביקר הצוות בשבעה מתקני כליאה ביטחוניים של שב"ס ושוחח עם כ-150 משרתי חובה המוצבים בהם. כמו כן, ערך משרד מבקר המדינה סקר באמצעות שאלונים שהפיץ בקרב כ-13,000 משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה (בכלל זה במג"ב) ובשב"ס. נוסף על כך, עובדי משרד מבקר המדינה ועובדי נציבות תלונות הציבור יצרו קשר טלפוני עם כ-70 משיבים, משרתי חובה או משוחררים בשלוש השנים האחרונות משירות חובה במשטרה, במג"ב או בשב"ס.
4+הממצאים שעלו:
מהמפגשים והשיחות עם כ-220 משרתי החובה (חיילות וחיילים) עלו שלוש מגמות: יחס מטריד בעל אופי מיני מצד האסירים הביטחוניים, היעדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי לסוהרי החובה בעבודה מול אסירים ביטחוניים ואמירות בלתי הולמות ובעלות אופי מיני מצד משרתי קבע כלפי משרתות החובה.
בנוגע לשיעור הפגיעות המיניות במשטרה, במג"ב ובשב"ס עלה כי אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מבקר המדינה (161 מתוך 644 משיבות) ציינה כי חוותה במהלך שירותה, 24 חודשים, פגיעה מינית אחת או יותר.
70% טענו כי התלונה לא טופלה כלל
נמצא כי שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר – 38%, דהיינו כארבע מתוך עשר משרתות חובה שהשיבו על השאלון ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד נמצא שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד: 52% מהמשרתים שהשיבו כי חוו פגיעה מינית ציינו כי הפוגע היה משרת קבע (שאינו מפקד), ו-19% מהמשרתים ציינו כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.
עוד עלה כי פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב (96 מתוך 209, שהם כ-46%) אשר ציינו בשאלונים כי חוו במהלך שירותם פגיעה מינית – דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו (יוהל"ם, מפקד, מרכז מהו"ת וכיוצא באלה). 70% ממשרתי החובה שבחרו לדווח על הפגיעה המינית השיבו כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספק (44%).
4+שליש מחיילות החובה ציינו כי הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר
על פי מחקר צה"ל עולה כי 33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר, רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהחיילות המשרתות בצה"ל שדיווחו על הפגיעה היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה. בביקורת עלה כי צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערך.
מסקרים שערכה המשטרה בשנים 2016, 2018, 2021 שבהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית עולה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.44% משוטרות החובה דיווח על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עלה בביקורת כי המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה לשיוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערכה.
4+ב-34% מהתלונות הנפגעים היו משרתי חובה
בביקורת עלה כי ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים (משרתי קבע) בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה בשנים 2019 – 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה (לרבות מתנדבים ומג"ב) הוא כ-7% בלבד.
ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס בשנים 2019 – 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד. בנוגע לשיעור הפגיעות המיניות בשב"ס ובמשטרה למול שיעורן נמצא בביקורת כי שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית (כ-25%) גדול בכ-300% משיעור הנפגעות, נכון לשנת 2021, שגילן 20 עד 34 לפי סקר ביטחון אישי של למ"ס (9.2%).
"מכלול כשלים שעשוים לפגוע בביטחון המדינה"
ביוני 2018 מינה השר לביטחון הפנים ועדה ציבורית לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס. ממצאי הוועדה לימדו על מכלול כשלים, שתוצאותיהם עשויים לפגוע בסדר ובמשמעת עד כדי פגיעה בביטחון המדינה. בביקורת עלה כי המלצות דוח הוועדה לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס, המלמדות על הסיכון הכרוך בביצוע תפקיד סוהר ביטחון לא נדונו בקבינט המדיני-ביטחוני. משכך, לא התקבלו החלטות בעניין הדוח.
4+פניות מאסירים ברשתות החברתיות
עוד נמצא כי כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2019 – 2022 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום "שהאסיר היה משוחרר". עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס אינם חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם. לאחר השחרור אפוא אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות תחושת חוסר ביטחון.
על פי השאלונים, בשב"ס, במשטרה ובמג"ב שיעור משרתי החובה אשר החלו את שירותם וממתינים במשך יותר משלושה חודשים להכשרה הנדרשת לצורך מילוי תפקידם היה 18%, 36% ו-47% בהתאמה. בניגוד לנהלים חלק ניכר (43%) ממשרתי החובה במשטרה ובמג"ב מתחילים לבצע את התפקיד שאליו יועדו בלי שעברו הכשרה מתאימה, וזאת יחסית ל-17% מבין המשרתים בשב"ס. כך לדוגמה, סוהר חובה סיפר לצוות הביקורת כי על אף ששירת בתפקיד מטה נדרש לתגבר אגפים ביטחוניים ולשמור חמוש במגדל השמירה וזאת מבלי שעבר כל הכשרה לכך.
המבקר אנגלמן: "הדוח שלנו הוא Me too לשב"ס ולמשטרה"
המבקר אנגלמן מסיים בכך שעל שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, מפכ"ל המשטרה, נציבת שב"ס והרמטכ"ל, לפעול, כל אחד בתחומו, לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה בתחומי המוגנות והביטחון האישי של חיילות וחיילי החובה.
המבקר אנגלמן: "הדוח שלנו הוא Me too לשב"ס ולמשטרה – מתברר שפרשת "הסוהרות" הייתה רק קצה הקרחון. חיילות וחיילי החובה נדרשים לתרום למדינה – ונמצא כי הם חשופים להטרדות, גם מאסירים ביטחוניים וגם ממשרתי קבע, תוך ניצול חולשתם. איש גם לא טורח להגן עליהם מפני הטרדות מצד אסירים ביטחוניים לאחר תום שירותם. הדוח חושף מציאות ארגונית מטרידה".
עוד הוא הוסיף: "לא ניתן להצדיק מציאות בה אחת מכל ארבע חיילות חובה במשטרה ובשב"ס חוו פגיעה מינית. אסור לגלות סלחנות לעובדה ש-70% מהתלונות לא טופלו כראוי, ולא ניתן לעבור לסדר היום כאשר המגמות מלמדות על הטרדות מיניות מצד אסירים ביטחוניים, היעדר גיבוי מהדרג הפיקודי, והטרדות מיניות ממשרתי קבע כלפי חיילות וחיילי חובה. אני מצפה מהשר לביטחון פנים שייכנס לתפקידו לפעול באופן מיידי לתיקון המצב, כך שתהיה מוגנות אמיתית ומלאה לכל המשרתים במשטרה ובשב"ס".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית ופועל לשמירת אקלים יחידתי מכבד למשרתיו בכלל היחידות. המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך כלפי המשרתים ביחידות אלה, אנו עדים למגמה חיובית של עלייה בתרבות הדיווח, וכי יותר משרתי חובה וקבע מרגישים בנוח לדווח על פגיעות בצה"ל ורובם מרגישים כי המקרים שלהם מטופלים בכובד ראש וברצינות".
עוד נכתב כי: "אנו רואים בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ונמשיך לפעול למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם הפוגעים. צה"ל ימשיך לפעול באחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובהם גם המשרתים שירות בטחוני חשוב ומשמעותי ביחידות שמחוץ לצה"ל".
4+משב"ס נמסר בתגובה: "אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב״ס ומאמינים בתרומתם, נשים וגברים כאחד. איננו מקלים ראש באחריותנו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. כפי שפורט בדוח, רק בשנה האחרונה נחנך קו סיוע ייעודי לסוהרות והארגון עוסק במרץ בהסברה פנים ארגונית ורציפה ליצירת סביבת עבודה מוגנת ומעצימה. בחודשים האחרונים אף הוקם פורום להעצמת נשים בראשות הנציבה. לא בכדי מצא מבקר המדינה מקום לציין ולשבח את העבודה שנעשית בשב"ס בטיפול באירועי הטרדה מינית ומזעור מספרם שכן, כל תלונה נבדקת ומטופלת בהקפדה יתרה".
עוד נכתב כי: "סקר שביעות רצון שנערך בדצמבר אשתקד ודוח ועדת חסון הצה"לית אשר הוצג בכנסת במאי 2022 מצאו כי סוהרי החובה גאים בשירותם ואף הביעו רצון להמשיך בשירות קבע בשב"ס, בקשות העומדות על ממוצע של כ 60% בשנים האחרונות ומעידות על רצונם להשתלב בארגון. יחד עם זאת, אין ספק כי ממצאי דוח מבקר המדינה מעידים כי עוד עבודה לפנינו".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, מנכ"ל המשרד תומר לוטן והנהלת המשרד, רואים בחומרה רבה את תופעת ההטרדות המיניות בגופים הכפופים למשרד – משטרה, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה – ופועלים באופן נחוש על מנת לייצר בהם סביבת עבודה בטוחה למשרתות ולמשרתים – זאת במקביל להפעלת יד קשה ואפס סובלנות כאשר נחשפת הטרדה מינית באחד מהגופים הכפופים למשרד. עם כניסתו לתפקיד השר לביטחון הפנים, הציב השר בר-לב את המאבק באלימות נגד נשים בכלל, ובפרט בהטרדות המיניות, בראש סדר העדיפויות – גם בגופים הכפופים למשרד".
עוד נכתב כי: "השר בר-לב יזם והקים את פורום 'מוגנות' – פורום משותף לגופי ביטחון הפנים, שמטרתו להגביר ולשפר את יכולותיהם לפעול ליצירת סביבה בטוחה ומוגנת לכלל המשרתות והמשרתים. בראש הפורום עומדת נציבת קבילות שוטרים וסוהרים, והחברות בפורום הן היוה"לניות של כלל הגופים במשרד. הפורום נפגש אחת לחודש על בסיס קבוע, דן בפרקטיקות ובאמצעים להתמודדות עם התופעה, ממפה אתגרים ומגמות, ומגבש הצעות והמלצות לייעול ההליכים בכדי למגר את תופעת ההטרדות המיניות בגופי המשרד לביטחון הפנים".
משטרת ישראל נמסר: המשטרה רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלת בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עליה במודעות ובתחושת האמון והבטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
