בהופעות שלו אין מקום לפוליטיקה, לא מעניין אותו מי בימין ומי בשמאל, מי חרדי, חילוני או דתי, הרפאר וייב איש בא לכבוש את הבמה ואת הקהל עם פלואו שלא מבייש ראפרים ענקיים בחו"ל. השירים שלו הם דוך לפנים, הוא לא מדבר מסביב, וממש לא חושש לגעת בנושאים מהותיים. בריאיון ל'עכשיו 14', רגע אחרי שאני שופכת עליו בטעות את הקפה שלי והוא מתלוצץ, הראפר מספר על התקופה שחי באוהל, איך משפחתו פלשה לגן ילדים שנסגר ועל האלבום החדש בו כתובים על הקרדיטים גם סאבלימינל, ישי ריבו ואביתר בנאי.
בספטמבר הקרוב, אור שושנה המכונה "וייב איש", בן ה-31 גדל שגדל בקריית שלום בדרום תל אביב, "איפה שהעצים ירוקים וההומלסים ישנים מתחתיהם" יכבוש את הבארבי בפעם השלישית והדרך לשם לא הייתה קלה. אביו, היה מוזיקאי ששם קץ לחייו, ואימו גידלה אותו ואת אחיו לבד. "אבא שלי היה עפיפון ויש לו ילדים מעוד איזה ארבע נשים, לא כזה גדלתי איתו", הוא משתף, "גדלתי עם אמא חד הורית, פייטרית שגידלה אותי ואת אח שלי לבד – וזה לא קל".
שושנה היה תלמיד טוב וקיבל מלגת לימודים, המשפחה עברה להתגורר במועצה אזורית במטה יהודה ואימו עבדה במשק בית וניקתה את הבתים של הילדים במושב: "אתה שונה מהסביבה שלך, ילדים היו צוחקים עליי", עם זאת וייב איש פייטר רציני בדיוק כמו אמא שלו ולא היה "אחד שמשפיל את הראש". לילדים האחרים היה הכל, ולו לא היו "חוגים, קייטנות, מותגים ואת הרקע שלהם", אך בזמן הזה, הוא מצא מפלט במוזיקה. ואם תשאלו אותו, סיפור החיים שלו לא כזה מורכב, ובדיוק כמו בשיר שלו: הוא לא היה משנה כלום.
"כשהייתי בערך בין 16-17 גרנו בדירה שפלשנו אליה", הוא מספר, "היה ברחוב גן ילדים שנסגר, אמא שלי המשוגעת הזו שמה על זה עין, נכנסה לגן ועברנו לגור בו". הם שיפצו את הבית והתחברו בדרך פיראטית מעמוד חשמל עד ששילמו את החוב וחיברו אותם: "היא כמו אמא של טופאק, אני כאילו חנון לידה". במחאת האוהלים, אימו הלכה לגור במסוף 2000 והוא הצטרף אליה לתקופה: "זה לא פיקניק. אתה מוצא את עצמך הומלס, אבל זה בא ממקום של למחות ולהשיג לעצמך פתרון".
"אנחנו לא מיפי הנפש שאת רואה במחאות וזה נראה כמו בילוי", הוא מדגיש, "שם היה קומץ הארדקוריסטים. לא הייטקיסטים שיש להם תקציב לצאת להפגין וללכת אחרי זה למסעדה. לא היו שם כאלה אנשים – מצאתי את עצמי בפארק: מצד אחד יש שם קומץ שבא לעשות שינוי, מצד שני אלכוהוליסטים, נרקומנים, הזויים", הוא משחזר. הראפר כתב לאמא שלו את השיר "עשרים וארבע בינואר" ומסביר מה עומד מאחוריו.
"אמא שלי חוותה הרבה דברים קשים בחייה האישיים. נוצר לבד שנשאר גם בהמשך של החיים שלה, כשכבר יצאנו מהבית. ניסיתי לשים את הדגש בשיר על זה שאתה רוצה לעזור למשפחה שלך, ולהוציא אותם מהשכונה ובתוך הסיזיפיות אתה שוכח את הדבר הכי חשוב – להיות שם. אתה הופך עולמות בשביל לשפר את החיים שלך ושל המשפחה שלך, ובתוך זה אתה יכול למצוא את עצמך מסנן אותם".
איפה היית אתה מתקלח במסוף 2000?
"בקאנטרי, ובאיכילוב", הוא חושף בפתיחות, "איכילוב פתוח לכל מי שרוצה מקלחת, אתה חצי מתפלח. אתה לא יכול להגיד שבאת משום מקום להתקלח, אבל האווירה היא כזאת". חוץ מזה, הוא היה די עובר מספה לספה: "זה כמו בקומדיה, הדרך הכי טובה לראות מצב זה גם קומי. זה מתכון לאסון אם רק תהיה בחרא ותתמקד בזה".
בהופעות שלו יש דתיים: "אפשר לשאול – אה, יש פה גם כאלה? יש. וזו עובדה"
על השיר "דעת" חתום בקרדיטים גם הזמר ישי ריבו, שאישר לראפר להשתמש בשורות מהשיר שלו "הניסיון הזה", ונוצר שיר חיבור מקסים ומקרב לאבא שבשמיים. אחד הדברים שהכי עושים לוייב איש טוב בהופעות, זה להסתכל על הקהל ולא לראות איזשהו טייפ אחד מסוים: "יש כיפות סרוגות, בנות דתיות, חרדים, ערסים, פרחות, היפסטרים ופריקים, כולם באו לראות משהו ולהתחבר".
לדבריו, עם כל מה שהולך כעת במדינה, למוזיקה יש כוח אמיתי. "היא שמה את המראה מול הפנים. אפשר לשאול: 'אה יש פה גם כאלה?'", הוא אומר ועונה: "יש – וזו עובדה. כתבתי שירים ובין אם אתה ימני שמאלני, אתיופי, מזרחי, אשכנזי, גיי, סטרייט – זה לא משנה, התחברת ובאת לפה, זה מראה שאנחנו די אותו דבר בסוף. זה הכי מרגש בעולם, אני מאוד מאוד גאה בזה".
בשירים שלו הוא תמיד פתוח וחשוף, נותן לקהל את מי שהוא ומדבר גם על כך שיש לו צלקות ועל הנפילות שבדרך. "אני כל הזמן עושה טעויות", הוא מודה. הוא יודע שאי אפשר לרצות את כולם ומשתדל לא להתייחס לכל מה שאומרים. הוא משתף שבדרך היו "אנשים שלא רוצים לעבוד איתך, במות שלא רוצות אותך. יש קצת 'זלזולציה' כמו בכל דבר", אך לדבריו: "הכל במה אתה מתמקד", והוא מתמקד במי שאיתו.
בשיר שלו "גשם" שנכנס לפלייליסט גלגל"צ לאחרונה, הוא ציטט שורה מהשיר של הראפר נועם כהן (נומי) ז"ל שנהרג בתאונת אופנוע בשנת 2021. הוא הכיר אותו לראשונה כשחימם את רביד פלוטניק, ולאחר כחודש התבשר על מותו: "זה מישהו סופר מוכשר שהיה אמור לטרוף את העולם. זה הרגיש לי שברירי, שהכל הבל הבלים". דווקא אחרי שגשם היה כתוב, הוא החליט לשנות את השורה בשיר "ולתת לו הומאז' כזה".
יש מעריצים שאומרים שטונה ורביד התמסחרו, יכול להיות שיגידו גם עליך?
"אני בעד שיגידו את זה. מה זאת אומרת להתמסחר?", הוא שואל ועונה: "זה סחר, אתה רוצה לסחור במוזיקה שלך, שאנשים יקנו אותה, יבואו להופעות. מה זה להתמסחר? זה שיט של ילדים. הלוואי שאני אמשיך לטפס ולהצליח". הוא מבהיר שלאנשים תמיד יש מה להגיד ובסוף אין פרסום רע אם אתה נאמן לעצמך: "אתה לא יכול לרצות את כולם ואם לא היו מדברים עליי – זה היה מדאיג אותי. כל מי שהולך לתפקידי במה רוצה את תשומת הלב".
הפרדוקס של האמנים הגדולים
"אמנים גדולים שהצליחו, הכי גדולים בארץ אמרו לי 'הבעיה מתחילה כשתצליח: על מה תכתוב עכשיו? יש לך כסף, קהל, החיים שלך יפים יותר. עכשיו יש לך בעיה'. אז יש פה איזה פרדוקס, החוויות האלה היו חומר לכתוב עליו, 'מה תעשה שהכל יהיה יותר בסדר?'", הוא שואל וטוען: "היופי בחיים האלה שהם תמיד יספקו לך מכשולים ומשברים, אתה פשוט צריך לצלול יותר עמוק בכל פעם". ועם מי הוא היה רוצה לבצע דואט? "אני אוהב מאוד את עדן חסון, חנן בן ארי, טונה, יש זמרים מעולים בארץ".
מהמשמרות בקיוסק – לליגה של הגדולים
את הלילות שלו הוא היה מעביר בעבודה בקיוסק, שהייתה מאזנת אותו אל הקרקע. חלק מהאנשים לא הבינו מה הוא עושה שם, לא האמינו שזה הוא: "אתה מקבל את האירוניה שבדבר, אתמול הופעת מול אלפיים איש שבאו לראות אותך ויום אחרי אתה מסדר מלברו. זה רק מקרב אותך לאנשים כי הם רואים שאתה כמוהם, הם רואים את המאבק שלך, שאתה מנסה להצליח וצריך לעבוד".
"זה נותן להם נרמול של הדבר ולי זה נותן פרופורציות", הוא מוסיף. וייב איש רוצה הכל בגדול יותר, אבל תמיד מודה על מה שיש: "זה כבר ענק. אם אתה לא אומר תודה על מה שיש – אז גם לא יהיה. אני רוצה כמו עכשיו, אבל יותר קהל, הופעות יותר גדלות, שנעשה יותר כסף, לשחק בליגה של הגדולים. אבל בעיקרון, כל עוד יש קהל – עדיין כיף".
"ילד רחוב" גרסת 2023 – "סאבלימנל עף על השיר"
השיר "כל הדרך מהמרכזית", זה הקונספט של הראפר לגרסת השיר "ילד רחוב" של סאבלימינל והצל – השיר האהוב עליו בילדותו שעזר לו ברגעים הקשים בבית. הוא קיבל אישור מיוחד מסאבלימינל להשתמש בציטוט המוכר "זה סיפור על ילד רחוב שלא למד לאהוב", ומספר בהתרגשות: "היה צורך לבקש אישור וגם את הברכה לצאת לדרך. הוא אהב את הקטע ועף על השיר". וייב איש אומר בכנות: "כמו שאני הייתי משתמש ביצירות של אנשים כדי לשרוד, אז אני מרגיש שאני עברתי צד היום. אני רוצה להאמין שהרבה אנשים משתמשים במוזיקה שלי בתקופות שלהם, כמו שאני השתמשתי בשל אחרים".
ההודעות השמורות של וייב איש
הראפר מתרגש מכל הודעה והודעה, ואם אי פעם שלחתם לו אחת מרגשת תדעו שהיא שמורה בצילום מסך כי זה מטורף בעיניו: "אי אפשר לשים לזה מחיר. השירים שלי מחזקים אנשים בדיכאון, חיילים שומעים אותם בלופים בשמירות – זו זכות ענקית". באחת הפעמים, הוא קיבל הודעה ממישהו שאמר שהוא רוצה לסיים את חייו ובדיכאון קשה, ואחד הדברים שהכי עוזרים לו – זה להקשיב לשירים שלו. "זה כאילו אתה מציל נפש של בן אדם", אני אומרת לו והוא מיד משיב: "זה בדיוק מה שהשירים היו בשבילי".
תשנה את שם הבמה לאור שושנה יום אחד?
"אני ממש רוצה להגיד שלא", הוא מפציר, "אבל לכי תדעי. אני אוהב 'וייב איש'. גם טונה לא שינה".
אחרי הצלחת הסיבוב החדש "איזה טור" ברחבי הארץ ושבחים לאלבומו החדש "איזה מזל", בתאריך ה-23 לספטמבר, במוצאי שבת וייב איש יחזור בפעם השלישית לבארבי ויכבוש את הבמה. עם פלואו אקרובטי וכריזמה בלתי נגמרת הוא יבצע את השירים שהפכו ללהיטי שטח ענקיים שזוכים לחיבוק מהקהל והתקשורת. "הולך להיות שמח, מתכוננים לזה", הוא אומר בהתרגשות, ואין ספק שגם אנחנו נהיה שם כדי להבין את התופעה הזו שנקראת "וייב איש".
