ביום ראשון ה-27 ביוני 1976 (כ"ט בסיוון ה'תשל"ו) נחטף מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנתב"ג לפריז, אחרי חניית ביניים בנמל התעופה של אתונה, המשיך המטוס לנתב״ג. במטוס היו 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות.
החוטפים היו שני מחבלים גרמנים, מ "תאי המהפכה", ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין. החוטפים הנחו את הטייסים לנחות בבנגאזי שבלוב, שם המטוס חנה במשך שבע שעות, תודלק ושם הצטרפו אל החוטפים עוד 3 מחבלים פלסטינים.
לאחר העצירה המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה, כ-3,800 קילומטרים מישראל. כיומיים לאחר החטיפה, ביום 29/6, הופרדו הנוסעים היהודיים משאר הנוסעים ששוחררו, ״סלקציה״, לצלילי הגרמנית של החוטפים. רגע מיוחד נרשם כאשר, קברניט המטוס הצרפתי – מישל בקוס שיכל להשתחרר, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. גם כל שאר צוות המטוס החליט להישאר במקום.
החוטפים דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף הם גם דרשו כופר כספי.
אנשי המוסד, הנוסעים שהשתחררו והחברה הישראלית – מבצע איסוף המודיעין
האולטימטום של המחבלים הוארך עד 4/7/78 ובזמן זה מודיעין רב נאסף על ידי ישראל. מלבד היכרות של ישראלים לא מעטים עם אוגנדה ונשיאה, מבנה הטרמינל הישן נבנה על ידי החברה הישראלית סולל בונה. בנוסף, מקור אמין ועדכני לנעשה, לזיהוי המחבלים ומיקומם, הייתה סבתו של מי שיהיה הלוחם האגדי של סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו – נינט מורנו, יהודיה קנדית, אשר הייתה בין החטופים, ולא זוהתה כיהודיה על ידי החוטפים, ציירה את החטופים היהודיים, כאשר מאחוריהם ציירה גם את דיוקנם של החוטפים ומבנה הטרמינל, ובית הנתיבות בו שהו החטופים.
את המידע היא העבירה לעמירם לוין שנשלח על ידי צה"ל לתחקר את הנוסעים ששוחררו.
כמפקד המבצע מונה תא"ל דן שומרון, קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר), ובצוות התכנון היו סגן מפקד סיירת מטכ"ל רס"ן מוקי בצר, אל"ם אהוד ברק, אל"ם שי תמרי, סא"ל חיים אורן (איבן) רמ״ד מ״מ בקצח״ר וסא"ל רן, בג מפקד ביהס ללוט״ר. אנשי המוסד, בפיקוד של מייק הררי אשר חדר לשדה התעופה מחופש לאיש עסקים איטלקי, שלמה גל ואחרים, השתתפו בצוות בדיקת הייתכנות לקראת מבצע אפשרי, ואף הפיקו תצ״א עדכנית של נמל התעופה ומידע על סימון המסלולים.
4+הרב בירך ורבין אישר את המבצע
ראש הממשלה רבין פסל את התכניות שהוצגו, עד שהובאה התכנית המליאה.
גם בצה"ל הרמטכ"ל מוטה גור התנגד למבצע צבאי, שבה תמכו סגנו קותי אדם ומפקד חיל האויר בני פלד.
רבין אישר את היציאה לדרך, רק ברגע שהתקבל אישור תיאום התדלוק בקניה וברכת הרב הראשי עובדיה יוסף לבצע אף בשבת, מאחר שמדובר בפיקוח נפש.
הרב עובדיה פסק שהפעולה מותרת ואף ברך את רוה״מ, שהמבצע יסתיים בהצלחה.
4+עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה מעל ים סוף בנתיבי טיסה מסחריים. נחיתת מטוס הרקולס ראשון בעקבות מטוס תובלה בריטי וסימון למטוסים הבאים את המסלולים.
כוח שיתקדם במהירות למגדל החדש לנטרלו, כוח שישמיד את המיגים של חיל האויר האוגנדי וכוח עקרי שיגיע במהירות לבית הנתיבות הישן בו מרוכזים בני הערובה וגם המחבלים, בשיירה שמדמה את זו של נשיא אוגנדה דידי אמין דאדא, במרצדס שחורה ושני לנדרוברים צבאיים של המאבטחים וישתלט על המבנה, תוך חיסול המחבלים ושחרור בני הערובה.
חלוקת הכוחות
עקרי המשימות – כח הסיירת בפיקוד יוני נתניהו עם מוקי בצר ושאול מופז כמפקדי כוחות משנה: להשתלט על הטרמינל הישן, להרוג את המחבלים, לשחרר את בני הערובה ולתת אבטחה היקפית באמצעות ארבעה נגמ"שי בי.טי.אר בפיקודו של רס"ן שאול מופז. הכוח כלל 66 לוחמים.
חטיבת הצנחנים – כשמפקד הכוח אל"ם מתן וילנאי מפקד חטיבת הצנחניםועמו נחמיה תמרי מג"ד 890, שמוליק ארד מג״ד 202, אברוצקי מפקד סיירת צנחנים, רן בג מפקד בית הספר ללוט״ר, נלי פקר מ״פ הפלנ״ט ואחרים.
משימות: סימון מסלול הנחיתה, להשתלט על הטרמינל החדש ומגדל הפיקוח, תדלוק המטוסים ולהיות כוח עתודה לכוח הפורץ. הכוח כלל 79 לוחמים ואנשי חיל האוויר.
כח העתודה מגולני – בפיקוד המח״ט אורי שגיא כלל כ-45 לוחמים ובהם גבי אופיר, מג״ד 13, אפי איתם מפקד סיירת גולני ו-2 מ״פ מגדוד 12, שתפקידו להוביל את החטופים המשוחררים אל מטוס ההרקולס הרביעי ומשם לשחרור.
ממריאים לאוגנדה
ב-3 ביולי 1976 המריאו מבח״א 27 נתב״ג ארבעת מטוסי ההרקולס שתוכננו להשתתף במבצע. המטוסים נחתו בבח״א 29 -שדה תעופה אופיר ( שארם א-שייח) שבסיני, שדה-התעופה הדרומי בתחומי הארץ, בשעה 14:30 בצהריים, כשהם עמוסים בלוחמים דלק וציוד רב. במקביל הממשלה היתה עדיין בישיבה לאישור הביצוע.
הצוותים תדלקו את המטוסים בשנית, והמתינו להמראה דרומה, כשהם עמוסים עד קצה גבול יכולתם. בשעה 15:30 המריא מבנה המטוסים והחל לטוס לכיוון אפריקה. מוביל מבנה המטוסים היה סא"ל יהושע (שיקי) שני, מפקד טייסת 131. אל ארבעת המטוסים הצטרפו גם שני מטוסי בואינג-707 של חיל-האוויר: האחד נשא ציוד בית-חולים שדה ורופאים רבים בהם ערן דולב קרפ״ר ובשני התמקם החפ״ק המוטס.
נחיתה בדממת אלחוט
זמן קצר אחרי ההמראה, התקבלה ההודעה במטוסים שהממשלה אישרה את המבצע. בסביבות השעה 23:00 הגיעו ארבעת מטוסי ההרקולס לתחום האווירי של שדה-התעופה באנטבה, שבדרום אוגנדה.
מטוס ההרקולס המוביל נכנס לנחיתה, ללא אורות ובדממת אלחוט, כשהוא טס אחרי מטוס מטען בריטי, שנחת באותו הזמן בשדה-התעופה. ההרקולס נחת על המסלול, ונעצר לאחר כמה מאות מטרים. לוחמי הסיירת ירדו מהמטוס בחסות החשכה ופיזרו פנסים לאורך המסלול, למקרה שהאוגנדים יכבו את אורותיו. לאחר-מכן עלו הלוחמים בחזרה על המטוס, שהמשיך בהסעה לאורך המסלול.
המטוס נעצר בקצה המסלול, והלוחמים וכלי-הרכב החלו לרדת ממנו. שיירת הרכבים כללה מכונית מרצדס שחורה, שנועדה לדמות את מכוניתו של אידי אמין, אשר נהג לבוא ולבקר במקום, ושני לנדרוברים, דומים לאלה הנוסעים מאחורי מכוניתו, ככוח אבטחה.
4+נחיתת המטוסים עברה בשלום, למעט כיבוי תאורת המסלול, בזמן שמטוס מספר שלוש נחת בשדה. פנסי החירום שהניחו לוחמי הסיירת סייעה למטוס ההרקולס לסיים את הנחיתה בשלום. לאחר שנחתו שלושת המטוסים הראשונים הם פנו לרחבת החנייה, הסמוכה למסלול הנחיתה, וחנו ליד מטוס ההרקולס הפרטי של אידי אמין. המטוסים נותרו עם מנועים עובדים כדי למנוע אפשרות שמנוע לא יניע לקראת המילוט. ההרקולס הרביעי, שתוכנן לאסוף א הנוסעים החטופים, נסעע על המסלול עד לפתח הטרמינל הישן.
קרב מהיר וחיסול של 12 מחבלים
הלוחמים של יוני נתניהו חדרו לבניין הטרמינל מארבעה כיוונים: כוח אחד חדר לאולם הנוסעים בקומת הקרקע, בו שוכנו בני הערובה, וחיסל במהירות את ארבעת המחבלים ששהו שם. בחילופי היריות נפצעו מספר בני ערובה שלא נצמדו לרצפה, ואחד מהם נהרג במקום.
הכוחות האחרים המשיכו לתוך חדריו האחרים של בניין הטרמינל הישן, כשהם מטהרים אותו ממחבלים. בסך-הכל, נורו ונהרגו כל 12 המחבלים ששהו בבניין. עם סיום הקרב, שנמשך כדקה, החלו לוחמי הכוח לפנות את הנוסעים המשוחררים למטוסי ההרקולס.
במקביל לפריצה לבניין בו שהו החטופים, פנתה חוליית לוחמים לשתק את הכוחות האוגנדים ששהו במגדל הפיקוח הישן שבשדה. החולייה פתחה באש מקלעים, ופצצות אר.פי.ג'י לכיוון חלונות המגדל. במהלך חילופי היריות מחוץ לבניין הטרמינל ומגדל הפיקוח, נפגע סא"ל יוני נתניהו מאש חיילים אוגנדים. יוני נפצע קשה ומאוחר יותר נפטר מפצעיו. מלבד הירי על מגדל הפיקוח הלוחמים השמידו גם את מטוסי הקרב בירי מקלעים.
4+האחריות על טרמינל הנוסעים החדש הוטל על סגן מפקד המבצע מתן וילנאי. הכוח של וילנאי, שהתחלק למספר חוליות קטנות פרץ למבנה, השתלט עליו ואיבטח אותו. רק לאחר ההשתלטות על בניין הטרמינל החדש ניתן היה להבטיח את המראתם הבטוחה של המטוסים בדרכם חזרה.
ממריאים לעבר ישראל
בקניה הוקם בית חולים שדה צה"לי שנפרס בשדה התעופה בניירובי. בית החולים נוהל על ידי אל"ם אהוד ברק, שהיה ממתכנני מבצע החילוץ. בשעה 1:12 נחת בשדה ניירובי שבקניה ההרקולס הראשון, שעליו היו החטופים המשוחררים. שלושה מביניהם, שנפצעו במהלך הקרב הקצר שנערך בבניין הטרמינל, הורדו מהמטוס וקיבלו טיפול רפואי.
עד שעה 2:00 נחתו בשדה כל מטוסי ההרקולס, והחלו לתדלק.בשעה 3:00 לפנות בוקר, אור ליום ראשון, 4 ביולי, המריאו כל המטוסים לטיסה הארוכה בת שבע וחצי השעות לישראל. ארבעת מטוסי ההרקולס נאלצו להנמיך, מחשש שמדינות האויב באזור, יזניקו מטוסי יירוט כדי לעצור אותם בדרכם לארץ. כשהתקרבו המטוסים לישראל, הוזנקו לעברם ארבעה מטוסי פאנטום של חיל האויר, שהיו בכוננות בשדה-התעופה אופיר, כדי ללוות אותם בביטחה.
בשעה 9:43 נחת בבסיס חיל-האוויר תל-נוף ההרקולס ובו הנוסעים המשוחררים, אחרי טיסה שנמשכה שבע שעות ו-39 דקות. הנוסעים עברו תידרוך בטחון-שדה באשר למבצע, במהלכו התבקשו שלא למסור פרטים על שלבי המבצע ועל הכוחות שהשתתפו בו.
4+בסיום התדריך המריאו הנוסעים לנתב"ג, שם חיכו להם ראש הממשלה, שר הביטחון, שרים, חברי כנסת, קצינים בכירים, קרובי משפחה וקהל רב, שבא לחגוג את שיחרור החטופים ואת סיומו המוצלח של המבצע.
סא״ל יוני נתניהו היה החייל היחיד שנהרג. אחת החטופות, דורה בלוך בת ה-74 שאושפזה בבית חולים מקומי בקמפלה לפני המבצע, נרצחה בהוראתו של אידי אמין כנקמה. 3 בני ערובה שנקלעו לחילופי אש נהרגו. סמ"ר סורין הרשקו מהצנחנים, נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו.
