שחרורו של מנהל שיפא מוחמד אבו סלמיה לביתו, שבעה חודשים לאחר שנעצר בשל "פעילות הטרור ענפה" שהתקיימה תחת ניהולו, הוא לא פחות מהפקרות. שעות ספורות לפני שנעצר בנובמבר האחרון, איתרו כוחותינו מפקדות חמאס במתחם בית החולים ובמנהרות שנחפרו תחתיו לצד כמויות של אמצעי לחימה. מעצר אבו סלמיה היה צודק ומתבקש, והיום, הוא שוחרר לביתו כאילו היה אזרח תמים, נקי מכל פשע, בחסות הנאיביות של מערכת הביטחון.
כצפוי, במקום שכל הגורמים הנוגעים בדבר ייקחו אחריות, יעמדו כולם בשורה אחת, יבקשו את סליחת העם ויספקו הסברים, כולם מוצאים תירוצים למה דווקא האחרים אשמים. הם התרגלו לעשות צחוק מהציבור, ששולח את בניו כבר קרוב לתשעה חודשים להילחם באויב אכזר, כי מה שמצליח פעם, פעמיים ושלוש – כנראה יצליח גם בפעם הרביעית.
5+אז כן. ראש הממשלה בנימין נתניהו אשם לא פחות משר הביטחון יואב גלנט, שאשם לא פחות מהשר לביטחון לאומי בן גביר, ואשמים כולם לא פחות מראש השב"כ וראש השב"ס. כל מי שחתם על שחרורו של אבו סלמיה, כל מי ששהה במעמד החתימה, כל מי שהכיר את השחרור הלילי והמסתורי של מחבלים עזתיים מדי חודש, אפילו מי שיכול וצריך היה לדרוש וידוא לפני כל שחרור מחבלים ולא עשה זאת – כולם צריכים לקחת אחריות.
מעבר להתנהלות המופקרת והפגיעה האנושה באמון הציבור, המסר שמשדרת ישראל לעולם הוא מסר של חולשה, חובבנות ובריחה מאחריות. העולם כולו מסתכל על אירועים כאלה ודומיהם, על הריבים הפנימיים בין הגורמים שאמונים על ביטחון המדינה ותוהה לעצמו במקרה הטוב על איזו "אחדות" מדברים שם, ובמקרה הרע מנופף באירועים מן הסוג הזה כדי להוכיח שישראל לא יודעת מה היא רוצה מעצמה וממילא קשה יהיה לקחת את הטענות שלה בעולם ברצינות.
בעת כתיבת המאמר מתפרסמות עוד ועוד הודעות מטעם הגורמים המעורבים, שב"כ, שב"ס, כמובן השר לביטחון לאומי בן גביר שמגלגל את האחריות לכל הגורמים גם יחד, בזמן שהוא יוצא נקי לחלוטין. הנה שרשרת האירועים בכמה מילים, תוכלו להריח בעצמכם את ריח העליבות שעולה ממנה.
הבוקר נודע כי אבו סלמיה שוחרר לצד 54 מחבלים נוספים. השר בן גביר מיד מוציא הודעה לתקשורת שבה הוא מכנה את שחרורו "הפקרות ביטחונית", ודורש מרה"מ נתניהו לעצור את גלנט ואת ראש השב"כ "מלנהל מדיניות עצמאית מנוגדת לעמדת הקבינט והממשלה".
5+ומה עוד עשה השר בן גביר כדי למנוע את שחרור המחבל שניהל תחתיו רשת טרור ענפה שהביאה לרצח ישראלים רבים? כלום. לא התעקש לקבל לידיו את רשימת המשוחררים. אם יגיד שמערכת הביטחון לא ספרה אותו ופעלה מעל לראשו, עדיין מרחפת השאלה – מה עם ראש השב"ס? האם גם הוא לא ידע? ברור שידע. אם כן מדוע לא עודכן השר? אולי יוסיף בן גביר גם את ראש השב"ס לרשימת האחראים למחדל?
דירוג לקיחת האחריות של השר בן גביר על השחרור: 0/10.
מאוחר יותר, משרד רה"מ התנער גם הוא מאחריות לשחרור, וטען כי הוא התרחש בעקבות דיונים בבג"ץ בעתירה נגד החזקת אסירים במתקן המעצר שדה תימן. זהות האסירים המשוחררים נקבעת באופן עצמאי ע"י גורמי הביטחון ע"פ שיקוליהם המקצועיים. רה"מ הנחה לערוך בירור מיידי בנושא". לפי יודעי דבר, נתניהו כנראה לא ידע על השחרור.
5+השיטה המוכרת – לא ידעתי, לא שמעתי ולכן לא פעלתי. אבל תכף ומיד אפעל כדי לברר מה קרה, ולא, זה לא יעזור בשום דבר. אז למה זה טוב? לכלום. אולי טוב תקשורתית. מדוע רה"מ לא נכנס לעובי הקורה ודרש לאשר שחרורים של מחבלים בקבינט או בכל פורום רלוונטי אחר? מדוע איפשר לדברים כאלה לקרות במחשכים?
דירוג לקיחת האחריות של רה"מ נתניהו על השחרור: 0/10.
אולי משר הביטחון יואב גלנט תבוא הישועה? הצחקתם אותו. את האחריות הוא מיהר לגלגל לשר לביטחון לאומי בן גביר, שכן "נוהל כליאת אסירים ביטחוניים ושחרורם נמצא תחת השב"כ והשב"ס ואינו כפוף לאישור שר הביטחון".
ייתכן שבריאיון העבודה לתפקיד שר הביטחון, הובהר לשר גלנט כי הגדלת ראש אינה חלק מתפקידו, אדרבה נאמר לו, במשרד הזה מעריכים אך ורק שרים שאינם מגדילים ראש. נדון אותו לכף זכות, שעל אף שמתוקף תפקידו היה עליו לברר את זהות המשוחררים, שכן זוהי החלטה אסטרטגית וביטחונית לא פחות מהיותה החלטה מנהלתית, הוא החליט להיצמד לכללים – והקטין ראש.
דירוג לקיחת האחריות של שר הביטחון גלנט על השחרור: 0/10.
הנה הגענו לשב"כ. אולי שם לקחו אחריות? כמובן שלא. שירות הביטחון הכללי מיד נכנס למגננה, סיפר כמה התריע על מצוקת הכליאה והחובה להגדיל את מספר מקומות הכליאה, ואפילו טען כי מעצרי מבוקשים התבטלו בדיוק בשל הסיבה הזאת.
לטענתם, המשרד לביטחון לאומי שבו יושב האשם המרכזי לפי דבריהם, קיבל את הפניות שלהם בכתב ובעל פה – אך לא נענה להם ובפועל מספר מקומות הכליאה לא גדל.
5+בהמשך אמרו בשב"כ כי בשל הצורך המדינתי שנקבע על ידי המל"ל, אכן הוחלט לשחרר מספר תחום של עצורים מהרצועה, "מהם נשקפת מסוכנות פחותה". שימו לב – מסוכנות פחותה אין הכוונה חפים מפשע. הכוונה שהסיכויים שלהם באופן יחסי לסכן ישראלים פשוט נמוכה יותר לעומת האחרים.
לבסוף, בכמה מילים, הסכימו לספר כי בכוונתם "לתחקר את האירוע", וזאת למרות שמנהל בית החולים שיפא עמד בכלל התבחינים אודות רמת המסוכנות הנשקפת ממנו אל מול אסירים אחרים.
דירוג לקיחת האחריות של השב"כ על השחרור: 0/10.
הלאה. נתקדם לשב"ס, שם בכלל מכחישים לחלוטין את טענות השב"כ לשחרור אבו סלמיה בשל מחסור במקומות כליאה. "טענות שקריות" הם מכנים אותן, ומבהירים כי ההחלטה לשחרר את מנהל ביה"ח התקבלה על ידי צה"ל ושב"כ, ולא על ידי שב"ס שאין בסמכותו לקבל החלטות כאלה על דעת עצמו.
עוד הובהר כי אבו סלמיה שוחרר בכלל מכלא נפחא, כאשר השיקול לא היה המחסור במקומות כליאה. "לכן, כל טענה בנוגע לכשל בשחרור פוגע במקצועיות וטוהר המידות של לוחמי הכליאה המתמודדים יום יום עם הגרועים שבמרצחים" אמרו שם.
5+כדי להוכיח את טענתם, בשב"ס נאלצו לחשוף את צו השחרור של מנהל בית החולים בשיפא, לא לפני שהתחייבו כי "שב"ס ימשיך וינהג כארגון ממלכתי ולא ייגרר לכל שיח שתכליתו הטלת רפש הדדית, ככל שיש מי שמשמיע טענה שיתייצב בשם אומרה".
אכן, שב"ס לא מעוניין להיגרר לכל שיח שתכליתו הטלת רפש הדדית, וכל שכן לא לשיח שתכליתו לקיחת אחריות. כן, לקיחת אחריות. בפועל, שב"ס פתח את דלתו של האסיר, הסיר מידיו את האזיקים וליווה אותו אל מחוץ לכותלי בית הסוהר. האם לא היה אף גורם משמעותי שיכול היה לדווח על האירוע הזה לגורמים הממונים עליו?
דירוג לקיחת האחריות של השב"ס על השחרור: 0/10.
לא צריך להיות בעל עמדה פוליטית כזאת או אחרת כדי לדרוש את מה שמגיע לנו, עם ישראל, שספג את המכה הקשה ביותר בתולדותיו כאן בישראל, ששולח את בניו להילחם במחבלים הארורים בעזה ובלבנון, שמשלם כל יום מחירים קשים מנשוא של אובדן חיי אדם, אובדן שפיות ואפילו מגורים. מגיע לנו מנהיגים שלא מתעוררים לאחר מעשה אלא פועלים הרבה לפניו, מקדימים תרופה למכה כי הניצחון חשוב להם. מגיע לנו מנהיגים שגם אם טעו, ידעו לקחת אחריות, לבקש סליחה ולומר טעינו.
